How did we get to “kelal gadol”?

The first mishnayot of the seventh perek of Shabbat deal with the “great principle” of liabilities for forbidden work:

משנה א — כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל אב מלאכה ומלאכה העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא חטאת אחת:

משנה ב — אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש והאופה הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו והצובעו והטווה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין הקושר והמתיר והתופר שתי תפירות הקורע ע"מ לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת:

But we’re in the middle of seven straight chapters, 5 through 11, that deal primarily with hotsa’ah. How did the Mishnah get onto the topic of kelal gadol?

Siyyum on Berakhot – True Happiness

Today I made a siyyum on Berakhot, dedicated in memory of my paternal grandfather, Mort Miller, אברהם מאיר בן נחמן אלתר ע״ה, who passed away on א׳ חנוכה ה׳תשס״ז; and my maternal grandmother, Tillie Hasson, מזלטוב בת משה ע״ה, who passed away on א׳ טבת ה׳תשנ״ט. Because the custom on my mother’s side is to say kaddish from the Shabbat before the anniversary, both my parents are saying kaddish today.

Here’s the speech I gave this morning at Yeshivat Hakotel.

Both of my grandparents I’m remembering today were known for their optimism. They grew up during the Great Depression, and both lost their fathers at a young age, but they worked hard and looked for the best in life. My grandmother had the motto, “Always be happy.” Even when life seems tough or unfair, we have no excuse not to be happy with all our blessings.

A number of passages in Berakhot teach the lesson of optimism. In particular, the Mishnah on 54a says we must bless God for both the good and the bad that He gives us. The Gemara on 60b gives the example of Rabbi Akiva, who demonstrated his faith that “all God does is for good.”

But I want to talk about a gemara that seems to have an opposing message.

Miracles in the Messianic Era

The mishnah on Shabbat 63a presents a debate over whether a man may wear weapons in the public domain on Shabbat:

משנה. לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח, ואם יצא - חייב חטאת. רבי אליעזר אומר: תכשיטין הן לו, וחכמים אומרים: אינן אלא לגנאי, שנאמר: +ישעיהו ב+ וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

Rabbi Eliezer regards the weapons as ornaments, whereas the Hakhamim see them as “degrading,” since they will be converted to plowshares and pruning hooks in the time of Redemption.

The Gemara notes that not everyone agrees that weapons will be obsolete after the redemption:

תניא, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן: לפי שאינן צריכין, שנאמר +ישעיהו ב+ לא ישא גוי אל גוי חרב - ותהוי לנוי בעלמא! - אמר אביי: מידי דהוה אשרגא בטיהרא, ופליגא דשמואל, דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד, שנאמר +דברים טו+ כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. מסייע ליה לרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא - +ישעיהו סד+ עין לא ראתה אלהים זולתך.

ואיכא דאמרי, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן: אף לימות המשיח אינן בטלין. היינו דשמואל, ופליגא דרבי חייא בר אבא.

The dispute between Shemuel and Rabbi Hiyya bar Abba appears in five other places in Shas. In the other places Rabbi Hiyya bar Abba states his opinion in the name of Rabbi Yohanan.

Rabbi Natan Slifkin has an article on how the diverse interpretations of these two views highlight the divide between “traditionalists” and “rationalists” in Jewish history.

Carrying holy items in the bathroom

When I used to fly back and forth between New York and Chicago multiple times a year, I often found myself in the airport with my tefillin in my backpack. I didn’t want to leave my stuff outside the airport restrooms, so I would take the backpack inside with me. I knew it was OK, but it always felt funny.

The issue comes up on today’s daf, Shabbat 62a:

[אלא] הכא במאי עסקינן במחופה עור והרי תפילין דמחופה עור ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפילין ברחוק ארבע אמות ונכנס התם משום שי''ן דאמר אביי שי''ן של תפילין הלכה למשה מסיני

Assuming it has kedushah, an amulet is okay in the bathroom with just a leather cover. The battim of the tefillin also need to be covered.

The issue is discussed at length on Berakhot 23a–b. The men who would wear tefillin all day long would take them off and hold them inside their shirts. They would even do that lekha-tehillah, based on some incidents where leaving their tefillin unattended led to bad things.

Here’s an overview on bringing sefarim into a bathroom. You need one covering, so keeping them in your pocket or bag is fine. There’s a humra from the Eliyyah Rabbah to have a double covering, in case one covering comes open.

Don't miss the part about the Radbaz’s turban, cited from his responsa, 3:513:

Maybe I should start wearing a hat.

By the way, after the Radbaz was kicked out of Spain in 1492, his family made aliyah. He ended up becoming the chief rabbi of Egypt, and then made aliyah again in 1533 at the age of 90. He passed away in Safed at the age of 110.

The Rambam’s view of amulets

The mishnah on Shabbat 60a says that it is forbidden mide-rabbanan to wear “an amulet, if it is not by an expert” on Shabbat:

משנה. לא יצא האיש בסנדל המסומר, ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה. ולא בתפילין, ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה. ולא בשריון, ולא בקסדא, ולא במגפיים, ואם יצא - אינו חייב חטאת.

On 61a–b, Rav Papa discusses which amulet writers qualify as experts:

David: “I have sinned to God”

The last pages of the fifth perek of Shabbat contain a series of interpretations by Rabbi Shemuel bar Nahamani in the name of Rabbi Yonatan. Each of them explain why an apparent sin recorded in the Bible wasn’t technically a sin.

On Shabbat 51a, he comes to the defense of David:

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה, שנאמר +שמואל א' יח+ ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו וגו', אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו? אלא מה אני מקיים +שמואל ב' יב+ מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע - שביקש לעשות ולא עשה.

Letting your animals rest

The fifth and sixth chapters of Shabbat discuss what items may be carried in public on the body of a person or animal, as clothing or as jewelry, and are thus excluded from the prohibition of hotsa'ah.

If you were to ask me how these laws should be organized, I would say that the Mishnah should start by discussing what items may be worn by people, followed by what items may be worn by an animal. But the fifth perek deals with animals, and the sixth perek deals with people. Why is that?

The Yalkut Bi'urim in the Mesivta offers a few answers from the aharonim. I suggest that the Mishnah begins with the more interesting, “haviva leih” topic.

The prohibition of hotsa'ah for animals is unique in its sources and in its application.

In and out and in and out... Continued

After the first four chapters of Massekhet Shabbat dealt with Friday evening, from getting haircuts to keeping food warm, we now have seven straight chapters primarily about hotsa'ah, transferring stuff between private and public domains. I've wondered before why hotsa'ah has such a prominent place in the Talmud.

Chapter 5 discusses hotsa'ah done by an animal. The prohibition of causing an animal to carry has its own aseh, in addition to being included in the lo ta'aseh of rest on Shabbat. I plan to write a post on that, God willing.

But for now, one more source on the nature of hotsa'ah.

Rav Shimshon Refael Hirsch discusses the uniqueness of hotsa'ah in his commentary to Exodus 35:1, the beginning of Parashat Vayyakhel.

The 39 melakhot and the Mishkan

On Shabbat 49b, we are told that three early amora'im, Rabbi Yonatan ben Akhinai, Rabbi Yonatan ben Elazar, and Rabbi Hanina bar Hama, were sitting discussing a very particular case of muktzeh that came up in the mishnah. Then, in classic Talmudic fashion, we are told as an aside that those amora'im also discussed the most fundamental question of our massekhet:

הדור יתבי וקמיבעיא להו: הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי?

אמר להו רבי חנינא בר חמא: כנגד עבודות המשכן.

אמר להו רבי יונתן ברבי אלעזר כך אמר רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא: כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה - ארבעים חסר אחת.

Why are there thirty-nine categories of forbidden work on Shabbat? What do they represent?

Insulating food Friday evening

The fourth perek of Shabbat (47b–51b) discusses hatmanah, insulating hot food on Shabbat. Materials that add their own heat may not be used. Why not?

Rava establishes on Shabbat 34a–b that there are two rabbinic decrees against hatmanah. One decree applies to insulating materials that add heat, which may not even be used from Friday going into Shabbat. The other decree applies to materials that insulate without adding heat, which may be used on Friday but not once Shabbat starts. The fourth perek then defines which materials add heat and which don't.

Making a keli unusable on Shabbat

The mishnah on Shabbat 42b states:

אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן, ואם נתנוה מבעוד יום - מותר. ואין ניאותין ממנו, לפי שאינו מן המוכן.

One may not place a keli under a lamp, on Shabbat, in order to catch the oil that may drip.

Rav Hisda says the principle also applies to a placing a keli under a hen to catch a newly hatched egg:

אמר רב חסדא: אף על פי שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה - אבל כופה עליה כלי שלא תשבר.

Rav Yosef explains Rav Hisda on 43a:

רב יוסף אמר: היינו טעמא דרב חסדא - משום דקא מבטל כלי מהיכנו.

By causing a new egg, which is muktsah, to rest on the keli, you are mevattel keli me-heikhano, “nullifying the readiness of the keli.”

Abaye raises a number of cases against Rav Yosef that also involve bittul keli me-heikhano at first glance, including supporting a broken beam in the ceiling with a bench, placing a keli under a leaking roof, and using an overturned basket as a step for baby chicks to enter and exit their coop.

What is this prohibition of bittul keli me-heikhano?

“A keli sheni cannot cook”

Disclaimer: nothing in this post should be taken as practical. As Rav Eliezer Melamed explains,

התשובה הכללית, שבכלי ראשון הדבר אסור ובכלי שני מעיקר הדין מותר, אולם בפועל רק בכלי שלישי מותר.

In general, even though putting food in a keli sheni is permitted in principle, in practice we often allow only a keli shelishi. This post discusses the principle, not the practice.

Why is a keli sheni different from a keli rishon? Isn't possible to have a keli sheni that is just as hot as a keli rishon and cooks food just as easily?

Making aliyah from Babylonia

Shabbat 41a mentions Rabbi Zeira's disagreement with Rav Yehudah about making aliyah:

רבי זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה, דבעי למיסק לארעא דישראל. דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר +ירמיהו כז+ בבלה יובאו ושמה יהיו. אמר: איזיל ואשמע מיניה מילתא, ואיתי ואיסק.

Rav Yehudah believed that “anyone who goes up from Babylonia to Israel transgresses a positive commandment.” But Rabbi Zeira disagreed and made up his mind to make aliyah, and so for some time he avoided Rabbi Yehudah.

This opinion of Rav Yehudah is quoted on Ketubbot 111a, along with a second statement:

אמר רב יהודה אמר שמואל: כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות.

Rav Yehudah says in Shemuel’s name that, just as you may not leave Israel for Babylonia, you may not leave Babylonia for other countries.