The Yerushalmi’s view of zoreh

One of the thirty-nine melakhot listed on Shabbat 73a is zoreh, winnowing. The Gemara at the bottom of 73b asks why this is necessary as an av melakhah:

היינו זורה היינו בורר היינו מרקד! - אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן, אף על גב דאיכא דדמיא לה - חשיב לה. וליחשב נמי כותש! אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. רבא אמר: הא מני - רבי היא, דאמר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש - הויא ליה ארבעים. וליפוק חדא מהנך ולעייל כותש! - אלא מחוורתא כדאביי.

The Talmud Bavli understands zoreh as fundamentally the same as borer and merakked. Rashi explains that all of them are about separating food from waste:

היינו — כמו הי ניהו, כלומר דמפליג להו תנא דמתניתין לתלת, והלא כולן מלאכה אחת הן דמפריש אוכל מן הפסולת.

But on the other hand, the Talmud Yerushalmi understands zoreh as altogether different:

רקק והפריחתו הרוח חייב משום זורה וכל דבר שהוא מחוסר לרוח חייב משום זורה