Showing posts with label Rema. Show all posts
Showing posts with label Rema. Show all posts

Sunday, March 3, 2013

Work before Havdalah

The Gemara on Shabbat 150b establishes that one may not do work on Saturday night before Havdalah.

אבל מחשיכין. [מת׳: אבל מחשיך הוא לשמור, ומביא פירות בידו.]

ואף על גב דלא אבדיל? [פ׳ רש״י: אסיפא דמתניתין מתמה, דקתני ומביא פירות בידו לקוצצן מן המחובר בלא הבדלה.] והאמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב: אסור לו לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל! וכי תימא - דאבדיל בתפלה, והאמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס. וכי תימא - דאבדיל על הכוס, כוס בשדה מי איכא? תרגמא רבי נתן בר אמי קמיה דרבא: בין הגיתות שנו.

אמר ליה רבי אבא לרב אשי: במערבא אמרינן הכי: המבדיל בין קודש לחול, ועבדינן צורכין. אמר רב אשי: כי הוינא בי רב כהנא הוה אמר המבדיל בין קודש לחול ומסלתינן סילתי.

But there is more than one Havdalah: Havdalah in Shemonah Esrei and and Havdalah over wine. Which one are we talking about?

Rabbi Natan bar Ami, from 4th-century Mehoza, says that no work is allowed until you say Havdalah over a cup of wine. He therefore he establishes that wine was available in the Saturday night situation described in the Mishnah. But Rabbi Abba, from 5th-century Israel, says that the custom there was to simply verbalize ha-mavdil bein kodesh le-hol and then begin doing work.

Tuesday, January 29, 2013

The three Shabbat meals

Shabbat 117b describes the obligation to eat three meals on Shabbat, based on Exodus 16:25, which we just read in shul a couple days ago:

תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש, רבי חידקא, אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, +שמות טז+ ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. רבי חידקא סבר: הני תלתא היום - לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא.

It goes on for the next few pages to describe the importance of these meals, and of enjoying Shabbat in general.

Some highlights:

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג.

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר +ישעיהו נח+ אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו +בראשית יג+ קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו +בראשית כו+ כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו +בראשית כח+ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

רב נחמן בר יצחק אמר: ניצול משעבוד גליות, כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם +דברים לג+ ואתה על במותימו תדרך.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר +תהלים לז+ והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר וקראת לשבת ענג, הוי אומר: זה ענג שבת.

אמר רבי יוסי: יהא חלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת.

אמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת.

What is the nature of this obligation? What are its requirements?

Wednesday, January 23, 2013

The sefek sefek sefeika in your shoelaces

The Gemara on 113a understands that there is a mahloket tanna'im about tying a bow on Shabbat. The Sages permit it and Rabbi Yehudah prohibits it:

משנה. קושרין דלי בפסקיא, אבל לא בחבל, רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה: כל קשר שאינו של קיימא - אין חייבין עליו.

גמרא. חבל דמאי? אי לימא חבל דעלמא - רבי יהודה מתיר? קשר של קיימא הוא! - אלא חבל דגרדי. למימרא, דרבנן סברי: גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא, ורבי יהודה סבר: לא גזרינן? ורמינהו: חבל דלי שנפסק - לא יהא קושרו אלא עונבו, ורבי יהודה אומר: כורך עליו פונדא או פסקיא, ובלבד שלא יענבנו. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן! - דרבנן אדרבנן לא קשיא: חבל בחבל - מיחלף, עניבה בקשירה - לא מיחלפא. דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא; התם - לא משום דמיחלפא עניבה בקשירה, אלא: עניבה גופה קשירה היא.

The obvious practical implication, as promised: can you tie your shoes on Shabbat?

Tuesday, January 22, 2013

Tying knots on Shabbat

Daf Yomi now begins the fifteenth perek of Shabbat, which starts by dealing with knots. Tying and untying knots are two of the thirty-nine melakhot.

Two mishnayot on 111b discuss the knots that are prohibited by the Torah and by the rabbis:

משנה. ואלו קשרים שחייבין עליהן: קשר הגמלין, וקשר הספנין. וכשם שהוא חייב על קישורן - כך הוא חייב על היתרן. רבי מאיר אומר: כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו.

משנה. יש לך קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתח חלוקה, וחוטי סבכה, ושל פסקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן, וקדירה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר: קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא.

Monday, December 17, 2012

The Yerushalmi’s view of zoreh

One of the thirty-nine melakhot listed on Shabbat 73a is zoreh, winnowing. The Gemara at the bottom of 73b asks why this is necessary as an av melakhah:

היינו זורה היינו בורר היינו מרקד! - אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן, אף על גב דאיכא דדמיא לה - חשיב לה. וליחשב נמי כותש! אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. רבא אמר: הא מני - רבי היא, דאמר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש - הויא ליה ארבעים. וליפוק חדא מהנך ולעייל כותש! - אלא מחוורתא כדאביי.

The Talmud Bavli understands zoreh as fundamentally the same as borer and merakked. Rashi explains that all of them are about separating food from waste:

היינו — כמו הי ניהו, כלומר דמפליג להו תנא דמתניתין לתלת, והלא כולן מלאכה אחת הן דמפריש אוכל מן הפסולת.


But on the other hand, the Talmud Yerushalmi understands zoreh as altogether different:

רקק והפריחתו הרוח חייב משום זורה וכל דבר שהוא מחוסר לרוח חייב משום זורה

Sunday, October 28, 2012

Wool vs. cotton for your tallit katan

The Torah has several laws about beged, cloth. The most specific is about tsara'at, which affects cloth of wool or linen:

וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים: (ויקרא יג, מז)

The Talmud on Shabbat 26b presents a binyan av from that verse to teach that all mentions of beged in the Torah refer specifically to wool and linen. This applies to three other verses about tum'ah on a beged, and another verse saying that tsitsit goes on a beged. They all mean a wool or linen beged.

Everyone agrees to this binyan av. But the halakhot in these verses can still affect other materials, like cotton, when ribbuyim come into play. The question of which materials of which sizes are mekabbel which types of tum'ah is a huge debate on 26a–27b. Here are some charts (PDF). There's an even better chart in the footnotes of Mesivta.

The most practical example for nowadays is that of tsitsit. Is cotton acceptible for the beged of a tallit kattan? Or should you insist on wool?

Wednesday, October 24, 2012

The extra Hanukkah candle

Hanukkah time! Now that it gets dark around 5pm, it feels like the holiday is just around the corner, even though it's over six weeks away. But if you learn Daf Yomi, it's already here! It starts on Shabbat 21!

This post is based on shi'urim that Rav Reuven Taragin gave at Camp Moshava IO during the summer of 2010.

Rava on 21b says that you need "another lamp" in addition to the Hanukkah nerot:

אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה.

The continuation (by Rava himself?) discusses exceptions:

ואי איכא מדורה - לא צריך, ואי אדם חשוב הוא, אף על גב דאיכא מדורה - צריך נר אחרת.

What is the purpose of this ner aheret?