Monday, December 17, 2012

The Yerushalmi’s view of zoreh

One of the thirty-nine melakhot listed on Shabbat 73a is zoreh, winnowing. The Gemara at the bottom of 73b asks why this is necessary as an av melakhah:

היינו זורה היינו בורר היינו מרקד! - אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן, אף על גב דאיכא דדמיא לה - חשיב לה. וליחשב נמי כותש! אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. רבא אמר: הא מני - רבי היא, דאמר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש - הויא ליה ארבעים. וליפוק חדא מהנך ולעייל כותש! - אלא מחוורתא כדאביי.

The Talmud Bavli understands zoreh as fundamentally the same as borer and merakked. Rashi explains that all of them are about separating food from waste:

היינו — כמו הי ניהו, כלומר דמפליג להו תנא דמתניתין לתלת, והלא כולן מלאכה אחת הן דמפריש אוכל מן הפסולת.


But on the other hand, the Talmud Yerushalmi understands zoreh as altogether different:

רקק והפריחתו הרוח חייב משום זורה וכל דבר שהוא מחוסר לרוח חייב משום זורה

Any activity that involves the wind, even spitting into the air, is the biblical prohibtion of zoreh. This is surprising, to the point that the Arukh ha-Shulkhan suggests that a scribal error changed zorek (throwing four amot in public) to zoreh. See Orah Hayyim 319:17:

כתב רבינו הרמ"א בסוף סימן זה הרוקק ברוח בשבת והרוח מפזר את הרוק חייב משום זורה עכ"ל והוא מירושלמי דכלל גדול שאומר שם רקק והפריחתו הרוח חייב משום זורה ע"ש אבל היא מילתא דתמיה הרי לא ניחא ליה כלל בזרייה זו ופסיק רישא דלא ניחא ליה פטור כמ"ש בסי' רמ"ב ועוד מה ענין זרייה לזה בזרייה יש בירור אוכל מפסולת ובכאן כולו פסולת ויותר נראה שטעות הדפוס הוא וצ"ל משום זורק כלומר כשהרוח הפריחו ד' אמות:

You just have to extend the line of the ה a bit to get a ק. I find that pretty compelling.

As usual, the rishonim all follow the Bavli. But the Yerushalmi was quoted by the Or Zarua, and thus was picked up by the Rema, Orah Hayyim 319:17:

הגה: הרוקק ברוח בשבת והרוח מפזר הרוק, חייב משום זורה. מהרי"ל בשם א"ז וירושלמי פרק כלל גדול

As I quoted, the Arukh ha-Shulkhan tries to do away with this halakhah. The Mishnah Berurah there also objects—

מפזר הרוק — ולא ראינו מי שחושש לזה כיון דאינו מתכוין לכך וכ"ש דאין זה דרך זורה [חידושי רע"א] ועיין בבה"ל:

—and in the Bi'ur Halakhah he writes that we “incline very much to be lenient,” and then severely limits the Rema in a few different ways:

מפזר וכו' — בתשו' ר' עקיבא איגר סי' כ' נסתפק בשופך מים מועטים מצלוחית דרך חלון והרוח מפזר הטיפות א' פונה לכאן וא' פונה לכאן אי חייב משום זורה. והעלה לצדד הרבה להקל מדהשמיטוהו הפוסקים הירושלמי ש"מ דלא ס"ל כן אלא דמלאכת זורה הוא כעין בורר דמברר פסולת מתוך אוכל אבל בכולו פסולת אינו חייב משום זורה. ואף לדעת הרמ"א יש לצדד דהוא דוקא ברוק דכמו דאין דישה ומעמר אלא בגידולי קרקע כן אין זורה אלא בגידולי קרקע ואדם נקרא ג"ק אבל לא במים דלא הוי ג"ק ועוד דלא ניחא ליה ופסיק רישא דלא ניחא ליה יש מתירים ע"ש ובספר אלפי מנשה פירש דכונת הירושלמי דהוא במעביר ארבע אמות ברשות הרבים ע"י הרוח והוא ע"ד דוגמא פי' דכמו בזורה אף דהרוח הוא מסייעתו אפילו הכי חייב כן ברוקק דהעברתו ע"י הרוח ג"כ חייב והוא נכון:

Ashkenazic posekim still worry about the Yerushalmi. They express concerns about shaking out table cloths, using spray cans, blowing away dust, etc. But the Mishnah Berurah and Arukh ha-Shulhan both seem to dismiss these concerns altogether. Consult your local rabbi.

No comments: