The mitzvah to study astronomy

Here’s a gemara that a YU physics graduate has no choice but to comment on, from Shabbat 75a:

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: המותח חוט של תפירה בשבת - חייב חטאת. והלומד דבר אחד מן המגוש - חייב מיתה, והיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב - אסור לספר הימנו. [...]

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר +ישעיהו ה+ ואת פעל ה’ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר +דברים ד+ ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.

English from Soncino:

R. Zutra b. Tobiah said in Rab’s name: He who pulls the thread of a seam on the Sabbath is liable to a sin-offering; and he who learns a single thing from a Magian is worthy of death; and he who is able to calculate the cycles and planetary courses but does not, one may hold no conversation with him. [...]

R. Simeon b. Pazzi said in the name of R. Joshua b. Levi on the authority of Bar Kappara: He who knows how to calculate the cycles and planetary courses, but does not, of him Scripture saith, but they regard not the work of the Lord, neither have they considered the operation of his hands.

R. Samuel b. Nahmani said in R. Johanan’s name: How do we know that it is one’s duty to calculate the cycles and planetary courses? Because it is written, for this is your wisdom and understanding in the sight of the peoples: what wisdom and understanding is in the sight of the peoples? Say, that it is the science of cycles and planets.

The Semag actually records this as one of the 613 commandments, aseh 75:

Making an Israeli salad on Shabbat

The Gemara on 74b discusses the melakhah of tohen, grinding:

והטוחן. אמר רב פפא: האי מאן דפרים סילקא - חייב משום טוחן. אמר רב מנשה: האי מאן דסלית סילתי - חייב משום טוחן. אמר רב אשי: אי קפיד אמשחתא - חייב משום מחתך.

Here’s how Soncino translates that to English:

GRINDING. R. Papa said: He who cuts up beets very fine is liable on account of grinding. R. Manasseh said: He who cuts chips [for fuel] is liable on account of grinding. Said R. Ashi: If he is particular about their size, he is liable on account of cutting.

Why did Rav Papa specify beets? There are three major interpretations in the rishonim.

How far does borer go?

One of the 39 melakhot in the mishnah on 73a is borer, “separating” a mixture of waste and food. This is one of the melakhot in siddura de-pat, the process of making bread.

In general, as the rishonim learn from Shabbat 74a–b, you may only select from a mixture under three conditions: (1) you remove the food from the waste, and not vice versa; (2) you remove the food by hand; (3) you remove it for immediate eating. When any of these conditions are missing, a penalty of karet is at stake. Each condition is very detailed, and I don't plan to cover them here.

One of the major questions with borer is how far its application goes. What kinds of mixed items are included in the prohibition? Just waste from food? Or even forks from knives?

At one extreme, there is the Talmud Yerushalmi, Shabbat 7:2, which quotes Rabbi Yudan's limited view of borer:

אמר רבי יודן יש שהוא בורר צרורות כל היום ואינו מתחייב יש שהוא נוטל כגרוגרת ומיד מתחייב היך עבידה היה יושב על גבי כרי וברר צרורות כל היום אינו מתחייב נטל לתוך ידו כגרוגרת ובירר חייב

It sounds like the only way to transgress borer is to clear the very last stone from a pile of grain. You have to entirely purify the food from its waste. Unlike what happened with zoreh, this is a case where you'd be happy for the Rema to pick up the Yerushalmi, at least if you like kulot.

At the other extreme, we have the “great question” of Rabbi Yehiel Michel Epstein, in Arukh ha-Shulkhan, O"H 319:8. He assumes that borer applies to literally “everything,” even a collection of non-food items. Were it indeed so, he objects, “we could not find our hands and feet!”

The Yerushalmi’s view of zoreh

One of the thirty-nine melakhot listed on Shabbat 73a is zoreh, winnowing. The Gemara at the bottom of 73b asks why this is necessary as an av melakhah:

היינו זורה היינו בורר היינו מרקד! - אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן, אף על גב דאיכא דדמיא לה - חשיב לה. וליחשב נמי כותש! אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. רבא אמר: הא מני - רבי היא, דאמר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש - הויא ליה ארבעים. וליפוק חדא מהנך ולעייל כותש! - אלא מחוורתא כדאביי.

The Talmud Bavli understands zoreh as fundamentally the same as borer and merakked. Rashi explains that all of them are about separating food from waste:

היינו — כמו הי ניהו, כלומר דמפליג להו תנא דמתניתין לתלת, והלא כולן מלאכה אחת הן דמפריש אוכל מן הפסולת.

But on the other hand, the Talmud Yerushalmi understands zoreh as altogether different:

רקק והפריחתו הרוח חייב משום זורה וכל דבר שהוא מחוסר לרוח חייב משום זורה

In the desert without a calendar

About four years ago at Yeshiva University, Rabbi Michael Rosensweig stayed on campus for a Shabbat. At the tisch after dinner he spoke for over an hour on a sugya that appears on today’s daf. It was one of the best shi’urim I’ve ever heard, chock-full of sevaros, nafka minos, and radical shittos, as only Rav Rosensweig could present them, digging deep into the nature of Shabbat. Unfortunately, it was late Shabbat night, so I was too tired to retain any of it, and obviously I couldn’t take notes. So all I can report is that it’s an awesome sugya.

The Gemara on Shabbat 69b discusses what to do if you are in the desert and lost track of the day of the week.

How did we get to “kelal gadol”?

The first mishnayot of the seventh perek of Shabbat deal with the “great principle” of liabilities for forbidden work:

משנה א — כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל אב מלאכה ומלאכה העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא חטאת אחת:

משנה ב — אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש והאופה הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו והצובעו והטווה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין הקושר והמתיר והתופר שתי תפירות הקורע ע"מ לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת:

But we’re in the middle of seven straight chapters, 5 through 11, that deal primarily with hotsa’ah. How did the Mishnah get onto the topic of kelal gadol?

The 39 melakhot and the Mishkan

On Shabbat 49b, we are told that three early amora'im, Rabbi Yonatan ben Akhinai, Rabbi Yonatan ben Elazar, and Rabbi Hanina bar Hama, were sitting discussing a very particular case of muktzeh that came up in the mishnah. Then, in classic Talmudic fashion, we are told as an aside that those amora'im also discussed the most fundamental question of our massekhet:

הדור יתבי וקמיבעיא להו: הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי?

אמר להו רבי חנינא בר חמא: כנגד עבודות המשכן.

אמר להו רבי יונתן ברבי אלעזר כך אמר רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא: כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה - ארבעים חסר אחת.

Why are there thirty-nine categories of forbidden work on Shabbat? What do they represent?