Filtering on Shabbat

The Mishnah on Shabbat 139b discusses filtering water or wine on Shabbat, which is potentially a problem of borer:

משנה. נותנין מים על גב השמרים בשביל שיצולו. ומסננין את היין בסודרין, ובכפיפה מצרית.

Filtering is permitted, but in specific cases. The Gemara clarifies the details:

גמרא. אמר זעירי: נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש. אבל עכורין - לא. מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: טורד אדם חבית של יין, יינה ושמריה, ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש! - תרגמה זעירי: בין הגיתות שנו.

Ze'iri explains that only clear water and wine may be filtered, not cloudy water or wine. When challenged with a source that seems to allow cloudy wine, he explains that it refers to wine at the winepress.

The three Shabbat meals

Shabbat 117b describes the obligation to eat three meals on Shabbat, based on Exodus 16:25, which we just read in shul a couple days ago:

תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש, רבי חידקא, אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, +שמות טז+ ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. רבי חידקא סבר: הני תלתא היום - לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא.

It goes on for the next few pages to describe the importance of these meals, and of enjoying Shabbat in general.

Some highlights:

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג.

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר +ישעיהו נח+ אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו +בראשית יג+ קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו +בראשית כו+ כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו +בראשית כח+ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

רב נחמן בר יצחק אמר: ניצול משעבוד גליות, כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם +דברים לג+ ואתה על במותימו תדרך.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר +תהלים לז+ והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר וקראת לשבת ענג, הוי אומר: זה ענג שבת.

אמר רבי יוסי: יהא חלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת.

אמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת.

What is the nature of this obligation? What are its requirements?

Tying knots on Shabbat

Daf Yomi now begins the fifteenth perek of Shabbat, which starts by dealing with knots. Tying and untying knots are two of the thirty-nine melakhot.

Two mishnayot on 111b discuss the knots that are prohibited by the Torah and by the rabbis:

משנה. ואלו קשרים שחייבין עליהן: קשר הגמלין, וקשר הספנין. וכשם שהוא חייב על קישורן - כך הוא חייב על היתרן. רבי מאיר אומר: כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו.

משנה. יש לך קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתח חלוקה, וחוטי סבכה, ושל פסקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן, וקדירה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר: קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא.

The mitzvah to study astronomy

Here’s a gemara that a YU physics graduate has no choice but to comment on, from Shabbat 75a:

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: המותח חוט של תפירה בשבת - חייב חטאת. והלומד דבר אחד מן המגוש - חייב מיתה, והיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב - אסור לספר הימנו. [...]

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר +ישעיהו ה+ ואת פעל ה’ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר +דברים ד+ ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.

English from Soncino:

R. Zutra b. Tobiah said in Rab’s name: He who pulls the thread of a seam on the Sabbath is liable to a sin-offering; and he who learns a single thing from a Magian is worthy of death; and he who is able to calculate the cycles and planetary courses but does not, one may hold no conversation with him. [...]

R. Simeon b. Pazzi said in the name of R. Joshua b. Levi on the authority of Bar Kappara: He who knows how to calculate the cycles and planetary courses, but does not, of him Scripture saith, but they regard not the work of the Lord, neither have they considered the operation of his hands.

R. Samuel b. Nahmani said in R. Johanan’s name: How do we know that it is one’s duty to calculate the cycles and planetary courses? Because it is written, for this is your wisdom and understanding in the sight of the peoples: what wisdom and understanding is in the sight of the peoples? Say, that it is the science of cycles and planets.

The Semag actually records this as one of the 613 commandments, aseh 75:

Making an Israeli salad on Shabbat

The Gemara on 74b discusses the melakhah of tohen, grinding:

והטוחן. אמר רב פפא: האי מאן דפרים סילקא - חייב משום טוחן. אמר רב מנשה: האי מאן דסלית סילתי - חייב משום טוחן. אמר רב אשי: אי קפיד אמשחתא - חייב משום מחתך.

Here’s how Soncino translates that to English:

GRINDING. R. Papa said: He who cuts up beets very fine is liable on account of grinding. R. Manasseh said: He who cuts chips [for fuel] is liable on account of grinding. Said R. Ashi: If he is particular about their size, he is liable on account of cutting.

Why did Rav Papa specify beets? There are three major interpretations in the rishonim.

Miracles in the Messianic Era

The mishnah on Shabbat 63a presents a debate over whether a man may wear weapons in the public domain on Shabbat:

משנה. לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח, ואם יצא - חייב חטאת. רבי אליעזר אומר: תכשיטין הן לו, וחכמים אומרים: אינן אלא לגנאי, שנאמר: +ישעיהו ב+ וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

Rabbi Eliezer regards the weapons as ornaments, whereas the Hakhamim see them as “degrading,” since they will be converted to plowshares and pruning hooks in the time of Redemption.

The Gemara notes that not everyone agrees that weapons will be obsolete after the redemption:

תניא, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן: לפי שאינן צריכין, שנאמר +ישעיהו ב+ לא ישא גוי אל גוי חרב - ותהוי לנוי בעלמא! - אמר אביי: מידי דהוה אשרגא בטיהרא, ופליגא דשמואל, דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד, שנאמר +דברים טו+ כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. מסייע ליה לרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא - +ישעיהו סד+ עין לא ראתה אלהים זולתך.

ואיכא דאמרי, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן: אף לימות המשיח אינן בטלין. היינו דשמואל, ופליגא דרבי חייא בר אבא.

The dispute between Shemuel and Rabbi Hiyya bar Abba appears in five other places in Shas. In the other places Rabbi Hiyya bar Abba states his opinion in the name of Rabbi Yohanan.

Rabbi Natan Slifkin has an article on how the diverse interpretations of these two views highlight the divide between “traditionalists” and “rationalists” in Jewish history.

The Rambam’s view of amulets

The mishnah on Shabbat 60a says that it is forbidden mide-rabbanan to wear “an amulet, if it is not by an expert” on Shabbat:

משנה. לא יצא האיש בסנדל המסומר, ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה. ולא בתפילין, ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה. ולא בשריון, ולא בקסדא, ולא במגפיים, ואם יצא - אינו חייב חטאת.

On 61a–b, Rav Papa discusses which amulet writers qualify as experts:

Letting your animals rest

The fifth and sixth chapters of Shabbat discuss what items may be carried in public on the body of a person or animal, as clothing or as jewelry, and are thus excluded from the prohibition of hotsa'ah.

If you were to ask me how these laws should be organized, I would say that the Mishnah should start by discussing what items may be worn by people, followed by what items may be worn by an animal. But the fifth perek deals with animals, and the sixth perek deals with people. Why is that?

The Yalkut Bi'urim in the Mesivta offers a few answers from the aharonim. I suggest that the Mishnah begins with the more interesting, “haviva leih” topic.

The prohibition of hotsa'ah for animals is unique in its sources and in its application.

Insulating food Friday evening

The fourth perek of Shabbat (47b–51b) discusses hatmanah, insulating hot food on Shabbat. Materials that add their own heat may not be used. Why not?

Rava establishes on Shabbat 34a–b that there are two rabbinic decrees against hatmanah. One decree applies to insulating materials that add heat, which may not even be used from Friday going into Shabbat. The other decree applies to materials that insulate without adding heat, which may be used on Friday but not once Shabbat starts. The fourth perek then defines which materials add heat and which don't.

Making a keli unusable on Shabbat

The mishnah on Shabbat 42b states:

אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן, ואם נתנוה מבעוד יום - מותר. ואין ניאותין ממנו, לפי שאינו מן המוכן.

One may not place a keli under a lamp, on Shabbat, in order to catch the oil that may drip.

Rav Hisda says the principle also applies to a placing a keli under a hen to catch a newly hatched egg:

אמר רב חסדא: אף על פי שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה - אבל כופה עליה כלי שלא תשבר.

Rav Yosef explains Rav Hisda on 43a:

רב יוסף אמר: היינו טעמא דרב חסדא - משום דקא מבטל כלי מהיכנו.

By causing a new egg, which is muktsah, to rest on the keli, you are mevattel keli me-heikhano, “nullifying the readiness of the keli.”

Abaye raises a number of cases against Rav Yosef that also involve bittul keli me-heikhano at first glance, including supporting a broken beam in the ceiling with a bench, placing a keli under a leaking roof, and using an overturned basket as a step for baby chicks to enter and exit their coop.

What is this prohibition of bittul keli me-heikhano?

Making aliyah from Babylonia

Shabbat 41a mentions Rabbi Zeira's disagreement with Rav Yehudah about making aliyah:

רבי זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה, דבעי למיסק לארעא דישראל. דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר +ירמיהו כז+ בבלה יובאו ושמה יהיו. אמר: איזיל ואשמע מיניה מילתא, ואיתי ואיסק.

Rav Yehudah believed that “anyone who goes up from Babylonia to Israel transgresses a positive commandment.” But Rabbi Zeira disagreed and made up his mind to make aliyah, and so for some time he avoided Rabbi Yehudah.

This opinion of Rav Yehudah is quoted on Ketubbot 111a, along with a second statement:

אמר רב יהודה אמר שמואל: כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות.

Rav Yehudah says in Shemuel’s name that, just as you may not leave Israel for Babylonia, you may not leave Babylonia for other countries.

Wool vs. cotton for your tallit katan

The Torah has several laws about beged, cloth. The most specific is about tsara'at, which affects cloth of wool or linen:

וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים: (ויקרא יג, מז)

The Talmud on Shabbat 26b presents a binyan av from that verse to teach that all mentions of beged in the Torah refer specifically to wool and linen. This applies to three other verses about tum'ah on a beged, and another verse saying that tsitsit goes on a beged. They all mean a wool or linen beged.

Everyone agrees to this binyan av. But the halakhot in these verses can still affect other materials, like cotton, when ribbuyim come into play. The question of which materials of which sizes are mekabbel which types of tum'ah is a huge debate on 26a–27b. Here are some charts (PDF). There's an even better chart in the footnotes of Mesivta.

The most practical example for nowadays is that of tsitsit. Is cotton acceptible for the beged of a tallit kattan? Or should you insist on wool?

The extra Hanukkah candle

Hanukkah time! Now that it gets dark around 5pm, it feels like the holiday is just around the corner, even though it's over six weeks away. But if you learn Daf Yomi, it's already here! It starts on Shabbat 21!

This post is based on shi'urim that Rav Reuven Taragin gave at Camp Moshava IO during the summer of 2010.

Rava on 21b says that you need "another lamp" in addition to the Hanukkah nerot:

אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה.

The continuation (by Rava himself?) discusses exceptions:

ואי איכא מדורה - לא צריך, ואי אדם חשוב הוא, אף על גב דאיכא מדורה - צריך נר אחרת.

What is the purpose of this ner aheret?

Basics of tum’ah, part 1: what it means

As the current few dappim of Daf Yomi deal with issues of ritual impurity, I thought I would help myself out by organizing the basics of the topic.

The Encyclopedia Talmudit was helpful in putting this together—thank God all the relevant articles start with ט, since the encyclopedia only goes midway through כ. Also helpful was, well, you know.

I'll go through mahshavah in part 1, and then in part 2 I'll outline the halakhot.

Mistakes about science

Today's daf talks about spontaneously generated lice. There's a dispute among tannai'm whether you can kill a louse on Shabbat (Shabbat 12a, 107b). Rav Yosef explains that the disagreement only applies to insects that "do not reproduce," but killing all other insects is forbidden (107b). The rishonim then discuss which species of insect are generated from sweat, from rot, from dirt, etc., or from eggs. The halakhah concludes that killing lice is permitted.

There are much more dramatic Torah-versus-science issues out there than this one. If you're looking for explosive controversy, you want evolution. If you're looking for out-of-date science in the Talmud, this collection is just a start; Pesahim 94b is a big one in particular. If you're looking for a legal and moral mess, look into organ donation.

But, even if relatively undramatic, the issue of spontaneous generation is centrally important to science versus Halakhah. It's unique as a black-and-white case of a canonized halakhah based on rejected science.

The square root of two

The Gemara on Shabbat 8a discusses a kavveret, a round basket made of reeds.

A drawing of a kavveret from the Steinzaltz Talmud (PDF)

The kavveret can be its own domain:

אמר אביי: זרק כוורת לרשות הרבים, גבוהה עשרה ואינה רחבה ששה - חייב, רחבה ששה - פטור. רבא אמר: אפילו אינה רחבה ששה - פטור. מאי טעמא - אי אפשר לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מעשרה.

Tractate Shabbat: In and out and in and out...

Massekhet Shabbat discusses, of course, the laws of Shabbat. The beginning of the massekhet is structured chronologically, starting with the laws of Friday afternoon, then candle lighting on Friday evening, then cooking and insulating Friday night. The basics of the 39 melakhot don't come up until the middle of the seventh perek. The rest of the 24 perakim then flow from topic to topic.

But amidst this structure, a surprising topic dominates the first half of the massekhet: hotsa'ah, the melakhah of carrying between a private and public domain. Eight out of the first eleven chapters of the massekhet contain mishnayot about hotsa'ah, and it is the sole topic of five of those chapters: 5, 6, 8, 9, and 11. And most strangely, the very first mishnah of the massekhet is a total non sequitur to the rest of the first perek—a mishnah about, you guessed it, hotsa'ah.

Adding to the surprise, when the Mishnah lists the 39 melakhot in the seventh perek, hotsa'ah is last on the list. And the first Tosafot on the first amud calls it a melakhah geru'ah, an "inferior" melakhah.

So why the focus on hotsa'ah? Why does it get so many chapters? Why is it tacked on to the beginning of the tractate?

The essense of the Shema

I'm pretty busy right now, with my aliyah flight coming in four days. But most of what I do on this blog is regurgitating anyway, so it's no problem to regurgitate something from D.A.F. and Beit Midrash Beit Av (via Daf-Yomi.com).

The second chapter of Berakhot gets into the details of saying the Shema: its content, its structure, who says it, etc. In the course of discussion we find two understandings for what Shema is all about: accepting the yoke of Heaven and Torah study.

Beginning with Berakhot

The Talmud Bavli begins with an important question: תנא היכא קאי? Literally, "where was the Tanna standing" when he started this discussion?

The question applies directly to the opening line of the Mishnah, about the times for keri'at Shema at night. The Gemara answers that the Tanna was coming from the verse in the Torah that requires keri'at Shema twice a day.

But the question also applies to the first perek, the first massekhet, and the first seder. Why do we begin the Talmud here? Why with Shema? Why with Massekhet Berakhot? Why with Seder Zera'im?