משנה. לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח, ואם יצא - חייב חטאת. רבי אליעזר אומר: תכשיטין הן לו, וחכמים אומרים: אינן אלא לגנאי, שנאמר: +ישעיהו ב+ וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.
Rabbi Eliezer regards the weapons as ornaments, whereas the Hakhamim see them as “degrading,” since they will be converted to plowshares and pruning hooks in the time of Redemption.
The Gemara notes that not everyone agrees that weapons will be obsolete after the redemption:
תניא, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן: לפי שאינן צריכין, שנאמר +ישעיהו ב+ לא ישא גוי אל גוי חרב - ותהוי לנוי בעלמא! - אמר אביי: מידי דהוה אשרגא בטיהרא, ופליגא דשמואל, דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד, שנאמר +דברים טו+ כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. מסייע ליה לרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא - +ישעיהו סד+ עין לא ראתה אלהים זולתך.
ואיכא דאמרי, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן: אף לימות המשיח אינן בטלין. היינו דשמואל, ופליגא דרבי חייא בר אבא.
The dispute between Shemuel and Rabbi Hiyya bar Abba appears in five other places in Shas. In the other places Rabbi Hiyya bar Abba states his opinion in the name of Rabbi Yohanan.
Rabbi Natan Slifkin has an article on how the diverse interpretations of these two views highlight the divide between “traditionalists” and “rationalists” in Jewish history.
The award for sharpest joust in the debate goes to Rabbeinu Avraham ben ha-Rambam, as he defends his father from attacks by Rabbi Shelomoh ben Avraham of Montpellier:
In his letter, he also anxiously complained and moaned about [the rationalist approach regarding] the feast of Leviathan, the wine that has been preserved in the grape [since creation], fresh bread of the finest quality, and garments of fine wool. He was raised from his youth and studied day and night with all his might and all his soul to receive these as his rewards to fill his stomach with the flesh of the Leviathan and the fresh bread of finest quality and his mind was in the wine that has been kept preserved in the grape, and to wear some of those garments of fine wool. It is certain that our Sages only cited these Midrashim and their like to engage his interest and others like him, just as we engage the interest of children in studying Torah in school all week by distributing sweets and nuts to them on Shabbos and dressing them in pressed cloths on the festivals…
That’s Rabbi Slifkin’s translation of Milhamot ha-Shem. I don’t think Rabbeinu Avraham ben ha-Rambam would have called it “Shabbos.”
Once again, the Rambam has the most interesting shittah here.
The Rambam follows Shmuel's interpretation in multiple places: Peirush ha-Mishnayot, introduction to Helek; Hilkhot Teshuvah 8:7; and Hilkhot Melakhim 12:1. That last chapter of the Mishneh Torah is where the Rambam describes the Messianic Era at length:
הלכה א — אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן, וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים, ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל, ומה ענין רמזו בהן.
הלכה ב — אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו', ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים, ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
הלכה ג — בימי המלך המשיח, כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו', ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל, הרי הוא אומר ויאמר התרשתא להם וגו' עד עמוד כהן לאורים ולתומים, הנה למדת שברוח הקודש מייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס, ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה.
הלכה ד — לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה.
הלכה ה — ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
But the nose'ei kelim point out that the Rambam also records Rabbi Hiyya bar Abba's opinion in Hilkhot Teshuvah 9:2. How can the Rambam take both sides of the dispute?
Rabbi Slifkin discusses a full spectrum of approaches to resolving the Rambam. The award for the most sharply rationalist explanation goes to the Radbaz, found in a manuscript of his responsa, 8:71. I can imagine him pulling this out of his turban:
שאלת: ממני אודיעך דעתי, על מה שכתב הרב ז"ל פ"ח מהלכות תשובה [ה"ז] וז"ל, אמרו חכמים כל הנביאים כולם לא נתנבאו +לפנינו: ניבאו+ אלא לימות המשיח, אבל העולם הבא עין לא ראתה וכו'. ובפרק שלאחריו [פ"ט ה"ב] כתב אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות - ובפרק במה אשה יוצאת [שבת ס"ג ע"א] ובפרק אין עומדין [ברכות ל"ד ע"ב] אמרינן בהדיא דפליגי +וכן נתקשה בכסף משנה עיין שם.+
תשובה: דעת הראב"ד +נראה דצ"ל: הרב+ ז"ל הוא, כי כל היעודים אשר יעדו כל הנביאים לישראל לימות המשיח כולם משל לרוב השלום שיהיה בימי המשיח, וכן כתב בהדיא פרק י"ב מהלכות מלכים [ה"א], אל יעלה על לב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם וכו', ואינו חולק על התלמוד שאמר ופליגא דשמואל, אלא שהם ז"ל הניחו הדברים והנבואות כפשוטן כאשר יבינו אותם כללות העם, ולא רצו לפרסם שכל אותם הדברים הם משל, שלא לתת רפיון בלב בני אדם וחולשה בדברי הנביאים, ומשום הכי אמרו דפליגי, ויתפסו דברי האומר כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, ותחזק ידי אמונתם בביאת המשיח, כדי לזכות לאותן הטובות אשר יעדו להם הנביאים, אבל קושטא דמילתא הוא דלא פליגי. והוא ז"ל בתחילת חבורו כתב שני המאמרים סתם, ובסוף החבור שמי שהגיע לשם כבר חזק באמונתו, פירש סוד היעודים אשר יעדו הנביאים לישראל, שכולם משל על רוב הטובה והשלוה.
אי נמי שהרב ז"ל תופס עיקר לישנא קמא דאמרן בבמה אשה יוצאה [שבת ס"ג ע"א], דאמרינן עלה דברייתא דתניא אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הם למה בטלים לימות המשיח, אמר להם לפי שאינן צריכין שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב וכו', ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות שנאמר כי לא יחדל אביון וכו', מסייע ליה לר' חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא כל הנביאים כולם וכו', וסובר ז"ל דהאי מסייע ליה משמואל היא, מדקאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, משמע שכל מה שנתנבאו כל הנביאים אין נבואתם לעולם הבא אלא לימות המשיח, תדע שרש"י ז"ל [שם ד"ה מסייע לי'] הוצרך להשמר מזה וכתב, מסייע לה ברייתא דקתני בטלין לימות המשיח. זה י"ל לדעת הרב שלא לעשותו חולק על מה שנראה מפשט הסוגיות.
והראב"ד ז"ל [הלכ' מלכים פי"ב ה"א] השיג עליו, והלא כתוב בתורה והשבתי חיה רעה מן הארץ וגו'. ונ"ל לתרץ והשבתי חיה רעה שלא תהיה רעה, כמו אריה בבקר יאכל תבן וגר זאב עם כבש וכדומה לאלו. והוי יודע שאפילו לא היינו יודעים תירוץ לדבר, לא יקשה על הרב ז"ל, משום דלא נפקא מינה לענין דינא, ויש כמה אגדות חלוקות בענינים אלו, וכבר האריך הוא בזה בהלכות מלכים עיין שם. דוד ן' אבי זמרה זלה"ה.
The first answer here says that the Rambam only recorded Rabbi Hiyya bar Abba to reassure the masses, who would be intellectually weak when reading Hilkhot Teshuvah. But they would be strong enough to handle the truth by the time they reached Hilkhot Melakhim, so there the Rambam totally omits Rabbi Hiyya bar Abba. And in fact, says the Radbaz, the Talmud only presents Rabbi Hiyya bar Abba as disputing Shemuel for the masses’ sake. Even Rabbi Hiyya bar Abba takes the supernatural miracles as non-literal.
By the way, continuing the precedent I set yesterday, here are two more cool facts about the Radbaz. First, he wrote over 10,000 responsa in his long life. Second, he was wealthy from success in business, and so he took no salary for his many roles as the leader of Egyptian Jewry over four decades.
...Anyway, I think a resolution between the two opinions could be that we will have miracles in the time of redemption, but rather than supernatural miracles, they will be miracles of technology. As Sir Arthur Clarke said, “Any sufficiently advanced technology is indistinguishable from magic.”
Imagine, for example, that you were to describe an airplane to Shemuel, who lived in the third century CE. And then you told him that between 1948 and 1952, these airplanes would gather hundreds of thousands of Jews from around the world and bring them to a new Jewish State in Israel. Shemuel would probably then confess that he was wrong, and that the Messianic Era would indeed be miraculous (you'd have to explain to him then that full Redemption still has yet to come). But so far he has been right—the process of redemption has begun, yet there has been no hiddush be-ma'aseh bereshit, in the words of Hilkhot Melakhim 12:1.
I'm not the first to connect modern technology with Messianic miracles. Here's one article from Chabad.org. I've heard these ideas in the Religious Zionist world too. One of them is that the modern world is gradually undoing the curses of Adam and Eve.
I can't judge the extent that these ideas are true, but I can judge that they are pretty cool.
No comments:
Post a Comment