רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה, וחזייה דהוה בדיחא דעתיה, ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה.
אמר ליה: מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אימרי? אמר ליה: כברייתו של עולם, דברישא חשוכא והדר נהורא.
מאי טעמא הני מכסיין והני מגליין? הני דמכסינן מינייהו - מכסיין, והני דלא מכסינן מינייהו - מגליין.
מאי טעמא גמלא זוטר גנובתיה? משום דאכל כיסי.
מאי טעמא תורא אריכא גנובתיה? - משום דדייר באגמי, ובעי לכרכושי בקי.
מאי טעמא קרנא דקמצא רכיכא? - משום דדיירא בחילפי, ואי קשיא - נדיא ומתעוורא. דאמר שמואל: האי מאן דבעי דליסמיה לקמצא - לשלופינהו לקרניה.
מאי טעמא האי תימרא דתרנגולתא מדלי לעילא? דדיירי אדפי, ואי עייל קטרא מתעוורא.
דשא - דרך שם. דרגא - דרך גג. מתכוליתא - מתי תכלה דא. ביתא - בא ואיתיב בה. ביקתא - בי עקתא. כופתא - כוף ותיב. לבני - לבני בני. הוצא - חציצה. חצבא - שחוצב מים מן הנהר. כוזה - כזה. שוטיתא - שטותא. משיכלא - מאשי כולה. משכילתא - משיא כלתא. אסיתא - חסירתא. בוכנה - בוא ואכנה. לבושה - לא בושה. גלימא - שנעשה בו כגלם. גולתא - גלי ואיתיב. פוריא - שפרין ורבין עליה. בור זינקא - בור זה נקי. סודרא - סוד ה’ ליראיו. אפדנא - אפיתחא דין.
The context is interesting, first of all. Rabbi Zeira saw Rav Yehudah’s good mood as his unique chance to ask about kol halalei alma, which Soncino translates as “all the secrets of the universe.” And by the way, we’ve seen before how Rabbi Zeira was timid around Rav Yehudah.
Also interesting is that Rabbi Zeira used this opportunity by asking six questions about zoology and twenty-two questions about etymology. It sounds like he just rattled them off, and Rav Yehudah rattled off answers.
There are two ways to look at a conversation like this. First, given that we heard just previously Rav Yehudah’s statement about purposefulness in the world,
אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול לכתית ברא זבוב לצירעה יתוש לנחש ונחש לחפפית וסממית לעקרב
it makes sense that we now hear more examples.
The other way is to interpret the questions as being metaphors for something deeper. The Maharsha goes in this direction, because he finds the literal meaning of Rav Yehudah’s answers to be weak. The Yalkut Bi'urim from Mesivta offers several interpretations from aharonim who took Rav Yehudah’s answers as metaphors.
About the etymologies: The new Koren edition of Steinsaltz notes that some of the Aramaic words Rabbi Zeira asks about have Persian or Greek origins. So the simplest understanding of Rav Yehudah isn't true.
Soncino suggests that maybe these etymologies are “merely jeux d'esprit [TFD: a light-hearted display of wit or cleverness, esp. in literature], not being meant seriously,” which I guess fits the context. The Yalkut Bi'urim has various other approaches from the aharonim.
One last interesting thing about this gemara is the bit about the kamtsa. The traditional explanation is that the kamtsa is a locust. Steinsaltz cites unnamed “authorities” who say that it is a snail, which makes a lot of sense here, since snails have their eyes on those protrusions known as eyestalks.
Then comes the statement of Shemuel: “He who wants to blind a locust/snail, let him remove its antennae/eyestalks.”
Why on Earth did Shemuel have a need to say this? Why did the amora’im record it?
I guess the explanation would go one of two ways. Either the amora’im really were interested in even the most mundane pieces of wisdom, or snail eyestalks represent something of cosmic significance.
All very interesting.
No comments:
Post a Comment