Tuesday, November 6, 2012

The safek of bein ha-shemashot

Shabbat 34–35 discusses the laws of bein ha-shemashot, the period of twilight between sunset and full darkness. This time has a status of safek, uncertainty, when it comes to laws that depend on the time being day or night. There was no way I was going to skip a sugya on uncertainty.

A berayta on 34b states:

תנו רבנן: בין השמשות ספק מן היום ומן הלילה, ספק כולו מן היום, ספק כולו מן הלילה - מטילין אותו לחומר שני ימים.

Bein ha-shemashot is a three-sided safek: it might be fully day, it might be fully night, and it might be some combination of the two. In any question of halakhah we treat it stringently, as either one, or the other, or both of the days that it bridges.

There are two main shittot on understanding the side of the safek that bein ha-shemashot could be both days. Rabbeinu Tam understands the safek to be that any moment between sunset and nightfall could be the dividing line for when the previous day ends and the new day begins. The Ritva (as understood by some aharonim based on a comment on Yoma 47b) understands the safek to be that the entire period of bein ha-shemashot might be ruled as both days intertwined, just as an adroginus might be ruled both male and female.

In this post I discuss Rashi's shittah on how this safek works. It's a shittah whose meaning is, well...uncertain.

Thank you to the Otsar Iyyunim in the Mesivta for helping me gather sources.

The case of a zav

After the Gemara introduces the three-sided safek on 34b, it immediately finds an example:

למאי הלכתא? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לענין טומאה, כדתנן: ראה שני ימים בין השמשות - ספק לטומאה ולקרבן, ראה יום אחד בין השמשות - ספק לטומאה.

A zav, someone who experiences an unusual emission, becomes tame until sunset (with tevillah) like any ba'al keri. If he has a second re'iyyah of zov on the same day or next day, he becomes tame for seven days. If he has a third re'iyyah within three days, he must also bring a korban, as described in Vayyikra 15.

What if he has a re'iyyah during bein ha-shemashot? It might count for both days, giving him two consecutive days, and thus he has a safek of seven-day tum'ah. What if he has two re'iyyot on consecutive days, each during bein ha-shemashot? Then he might have three consecutive days, and thus he has a safek of needing the korban.

Rashi explains in detail:

ספק לטומאה ולקרבן — ספק טמא ספק טהור, ספק חייב קרבן עם הטומאה ספק אינו חייב קרבן, אבל טמא שבעה דזב בעל שתי ראיות או שני ימים - כל תורת טומאת זבין עליו, ושלישי מביאתו לידי קרבן, וזה שראה שני בין השמשות ספק יום אחד הוא - וטמא בשני ראיות, או שני ימים רצופין הן - וטמא נמי בתורת ימים, ספק שני ימים שאין רצופין הן - וטהור מטומאת שבעה, אלא כבעל קרי בעלמא, דלאו שתי ראיות ביום אחד איכא ולא שני ימים רצופין איכא, ספק שהן שלושה ימים רצופין - דזב גמור הוא אף לקרבן,

כיצד: שמא בין השמשות הראשון כולו מן היום, ובין השמשות השני כולו מן הלילה - ונמצא יום אחד הפסק בינתיים, וטהור, או שניהם מן היום - דהוו להו שני ימים רצופין, וכן אם שניהם מן הלילה - הוו להו נמי שני ימים רצופין, או שמא אם הראשון מן הלילה והשני מן היום - הוו להו נמי שתי ראיות ביום אחד, וטמא שבעה בכל אלו, ואין כאן קרבן, או שמא שתיהן הראיות היו מקצתן ביום ומקצתן בלילה, ויש כאן שלשה רצופים, וכן אם הראשונה מקצתה ביום ומקצתה בלילה והשניה כולה מן הלילה, או הראשונה כולה מן היום והשניה מקצתה ביום ומקצתה בלילה - הוו להו שלושה ימים רצופין, וטעון קרבן, הלכך: ספק אף לקרבן ומביא חטאת העוף הבאה על הספק ואין נאכלת, דשמא לאו בר קרבן הוא, ומליקת חולין נבלה.

The line I bolded in Rashi is surprising, and prompts an objection from Tosafot. Rashi says we worry that “the first twilight was fully day and the second twilight was fully night,” which leads to no consecutive days, creating a safek that maybe the zav has no seven-day tum'ah at all. How can you consider conflicting options for bein ha-shemashot within a single outcome?

In other words, the berayta gave three options for bein ha-shemashot: fully day, fully night, or somehow both. If we have a case with two bein ha-shemashot’s involved, Rashi says we can mix and match these three options, for nine (3²) possibles outcomes. Tosafot argue that no matter how many bein ha-shemashot’s we involve, we have to interpret them all consistently, keeping us to three possible outcomes.

Tosafot's consistency makes sense. Rashi's shittah requires explanation.

The case of a shogeg

Adding to the trouble, the Gemara raises another example of bein ha-shemashot on 35b, from Rabbi Yosei be-Rabbi Zevida:

אמר רבי יוסי ברבי זבידא: העושה מלאכה בשני בין השמשות - חייב חטאת ממה נפשך.

If you do work both Friday evening and Saturday evening during bein ha-shemashot, you are hayyav a hattat, with no safek. That's because even though each twilight might not have been Shabbat, one of the two twilights was certainly Shabbat. Had there been a safek whether you violated Shabbat, you would have brought an asham taluy, the sacrifice for a sin you aren't sure you committed.

The same Tosafot on 34b argue that this law challenges Rashi's willingness to mix and match possibilities for bein ha-shemashot. Rashi should have the possibility that Friday's bein ha-shemashot was day, and Saturday's bein ha-shemashot was night, so there may have been no work on Shabbat, and so you should be hayyav an asham taluy! (I would say "only" an asham taluy, but an asham taluy is actually more expensive than a hattat. It's a male ram versus a female sheep.)

Rashi has two comments here:

בשני בין השמשות — ערב שבת ומוצאי שבת בהעלם אחד - אין כאן עוד אשם תלוי, אלא חטאת.

ממה נפשך — אי ליליא הוא - חייב על ערב שבת, ושל מוצאי שבת אינו כלום, ואי יממא הוא - חייב על מוצאי שבת, ואין של ערב שבת כלום, וכגון דעבד ליה כל בין השמשות, דליכא לספוקי להאי בתחילתו ולהאי בסופו.

These comments add two twists to the case. First, in the former comment, Rashi says the Rabbi Yosei be-Rabbi Zevida's statement only applies when the work you did in both bein ha-shemashot’s was all in one he'lem, a continuous state of forgetting that it was Shabbat. The Meiri rejects this need for a single he'lem, based on the laws defining a shogeg. Several aharonim, including R' Akiva Eiger, explain why Rashi needs a single he'lem in in terms of the laws of shogeg. I'll get back to the issue of he'lem.

As a second twist, in the latter comment, Rashi specifies that this statements only applies if you did work for the entire bein ha-shemashot. If there was a brief act of work in each bein ha-shemashot, then there would indeed be a safek that you did no work on Shabbat.

Putting it together

Let's get to it. What is shittat Rashi?

How does Rashi view the option that bein ha-shemashot is safek min ha-yom u-min ha-laylah—does he see it as part day and part night with some unknown dividing line, like Rabbeinu Tam; as simultaneous day and night, like the Ritva; or some other way altogether? And why does Rashi allow you to mix and match options for the zav but not for the shogeg?

The Maggid Mishneh understands Rashi as sharing the opinion of Rabbeinu Tam, based on Rashi's explanation of shogeg (Hilkhot Shabbat 5:4):

והעושה מלאכה וכו'. מימרא שם (ל"ה:) העושה מלאכה בשני בין השמשות חייב חטאת ממה נפשך. ופירש רש"י ז"ל כגון דעביד ליה כל בין השמשות דליכא לספוקי להאי בתחלתו ולהאי בסופו עכ"ל. ונ"ל פירוש לפירושו שלא בא אלא למעט אם עשה מלאכה בכניסת שבת בתחלת בין השמשות ובמוצאי שבת בבין השמשות אחר אותו זמן שעשאה בכניסה דבכי האי גונא לא מיחייב חטאת בהכרח לפי שבין השמשות יש בו ספק שמא מקצתו מן היום ומקצתו מן הלילה כנזכר שם ומבואר בדברי רבינו פרק שני מהלכות מחוסרי כפרה. אבל איחר בכניסה והקדים ביציאה או שעשאה בזמן אחד בין בכניסה בין ביציאה אע"פ שלא עשאה כל בין השמשות ודאי חייב חטאת בהכרח וזה מבואר כנ"ל:

This is why Rashi interprets the shogeg case as work through out the entire bein ha-shemashot, according to the Maggid Mishneh: if the brief act of melakhah on Friday evening came at an earlier minute of the hour than the act on Saturday evening, it could be that the true moment of transition from day to night fell between the guilty minute on Friday and the guilty minute on Saturday. In that case the shogeg would be hayyav an asham taluy.

Based on this, the Maggid Mishneh asserts that if the melakhah on Friday evening was done at a later minute than the melakhah on Saturday evening, you would be still hayyav a hattat, mi-mah nafshakh. Rashi's interpretation wasn't specifically that the melakhah last the full bein ha-shemashot, but that the timing of the two melakhot overlap so there's nowhere to draw a line without a melakhah falling on Shabbat.

This loose reading of how Rashi qualified the case fits well with the way Rashi worded his qualification: “וכגון”/“and for example”; such a case is one example, but there are also other examples of cases where we say mah nafshakh.

Another proof that Rashi sees safek min ha-yom u-min ha-laylah as about a dividing line is the way he explains that a zav's re'iyyah can fall on two days: “שמא שתיהן הראיות היו מקצתן ביום ומקצתן בלילה.” The dividing line fell right in the middle of the zivah.

So that explains Rashi's view of safek min ha-yom u-min ha-laylah. But how does Rashi view the relationship among that safek, safek min ha-yom, and safek min ha-laylah? Why does he mix and match them for the zav and not the shogeg?

Penei Yehoshua on 34b interprets Rashi's opinion. I'll quote the whole passage and then summarize it:

בפרש"י בד"ה ספק לטומאה ולקרבן כו' כיצד שמא בין השמשות הראשון כולו מן היום ובין השמשות השני כולו מן הלילה כו' עכ"ל. וכתבו התוס' על זה דלא נהירא דאי ראשון כולו מן היום שני נמי כולו מן היום כו' עד סוף הדיבור. ולענ"ד בלי ספק דרש"י ג"כ נתכוין לפי' ר"ת דאיירי שלא ראה כל משך בין השמשות דזה אי אפשר כמו שהקשו בתוס' אלא שראה במקצת בין השמשות כמ"ש גם כן מורי זקיני ז"ל אלא שכתב דלשון רש"י לא משמע כן לכך נדחק לפרש בדרך אחר ע"ש. ולענ"ד הוא דוחק גדול וכבר אפשר לפרש דמ"ש רש"י שמא בין השמשות ראשון כולו מן היום האי כולו לאו אמשך כל זמן בין השמשות קאי אלא אמשך הראייה לחוד דשמא כל משך הראיה היה באותו זמן בין השמשות שהוא מן היום וכל הראיה בבין השמשות השני היה באותו בין השמשות שהוא מן הלילה ולא אתי אלא לאפוקי שאם מקצת הראיה היה מן היום ומקצת הראיה מן הלילה אכתי הו"ל זב גמור דשייך ביה חיוב קרבן.

ועוד יש לפרש בדרך אחר דלעולם יש להסתפק שמא בין השמשות ראשון כולו מן היום או כולו מן הלילה משום דנראה דכל הזמנים והסימנים שאמרו חכמים בבין השמשות כגון הכסיף התחתון בלא העליון וכן בשני כוכבים בינונים היינו דוקא במי שרוצה לידע ולכוין באותו זמן ויש לו איצטגנינות בלבו שהוא בקי לידע ולשער אותן הסימנים על מכונם משא"כ הכא לענין ראיית הזב שהוא דבר פתאום ולא נתכוון בתחלה לידע הזמן אלא שע"פ הדמיון נדמה לו אחר הראיה שהוא זמן בין השמשות אם כן לפי"ז אפילו אם נדמה לו שאותה ראיה של בין השמשות השני היתה מוקדמת לאותה שאתמול כגון שאתמול היה רואה שלשה כוכבים בינונים והיום ב' כוכבים אפ"ה יש להסתפק ולומר שאותן שלשה כוכבים שראה אתמול היו הכוכבים הגדולים הנראים ביום ושני כוכבים של היום מהכוכבים הקטנים שאין אדם יודע מה הם בינונים וגם אין כל הזמנים שוין בזה וכה"ג יש להסתפק בסימן הכסיף התחתון דודאי אין כל הזמנים שוין בזה והכל לפי בהירות היום כדמשמע מלשון רש"י בד"ה מאדימין שכתב שנראה אדמימות חמה בעבים אלמא דלעולם דבר מצוי הוא שדמות עבים מפסיקין בינינו ובין גלגל החמה בתחתית כדמשמע בפרק אם אין מכירין [דף כ"ה ע"א] וכדאשכחן לקמן דף הסמוך (ע"ב) דאמר ליה רבא לשמעיה אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אדשמשא בריש דקלא אתלו שרגא אלמא שאין הסימנין הללו מסורין לרוב בני אדם וכ"ש ביום המעונן וא"כ יפה כתב רש"י ז"ל כאן שמא בין השמשות ראשון כולו מן היום והשני כולו מן הלילה והיינו כדפרישית דאפילו אם נדמה לו ע"י אותן הסימנין שהראיה הראשונה היתה בזמן מאוחר לאותה הראיה של בין השמשות בזמן השני אפילו הכי אפשר דטעו בכך ונהפך הוא, כן נראה לי בכוונת רש"י ז"ל ובזה נתיישב ג"כ מה שכתב לקמן גבי העושה מלאכה בשני בין השמשות ודו"ק:

The Penei Yehoshua explains that when Rashi says “safek kullo min ha-yom,” he doesn't mean that the entire bein ha-shemashot is considered day, but that the zav's re'iyyah fell entirely before the dividing line of day/night; and likewise for the two other sides of the safek. This could be either because of a safek in when the dividing line falls, or an inability by the zav to discern when his re'iyyah happened.

Either way, Rashi would hold that all nine possible outcomes involve the same safek—did the re'iyyah happen before or after the dividing line? Thus Rashi is consistent, resolving Tosafot's challenge.

The key hiddush of the Penei Yehoshua is that the berayta's three-sided safek is not a safek about the legal status of bein ha-shemashot, but a safek about the timing of the event relative to the dividing line within bein ha-shemashot.

The problem with this hiddush is that I don't think it fits well in the wording of Rashi. Tosafot also understood Rashi as having a safek about the legal status, not the timing of the event. And the Ritva (34b) calls this the peshat in Rashi, even as he tells you not to read Rashi this way.

I would like to suggest a way to read Rashi ki-pshuto, as Tosafot did. Rashi indeed considers conflicting statuses of bein ha-shemashot within a single din. Tosafot et al. object that this impossible. But even Tosafot would have to agree that there are times when we accept conflicting sides of a safek in one din.

For example, Rava judges the safek two ways on 34b, regarding two people who each either made or consumed an eruv during bein ha-shemashot:

ואמר רבא: אמרו לו שנים צא וערב עלינו. לאחד עירב עליו מבעוד יום, ולאחד עירב עליו בין השמשות. זה שעירב עליו מבעוד יום - נאכל עירובו בין השמשות, וזה שעירב עליו בין השמשות - נאכל עירובו משחשכה, שניהם קנו עירוב.

מה נפשך, אי בין השמשות יממא הוא - בתרא ליקני, קמא לא ליקני! ואי בין השמשות ליליא הוא, קמא ליקני, בתרא לא ליקני! - בין השמשות ספקא הוא, וספקא דרבנן לקולא.

Tosafot would say that this case has two different dinim for different people. It's okay to consider conflicting sides of the safek to rule leniently for each person, on an individual basis.

But then how do we define separate dinim? For a zav, Rashi might hold that each re'iyyah should be judged as its own din! After the first re'iyyah, the zav has been niddon as a safek le-tum'ah. For we all we know at that point, his story could be over. When the second re'iyyah happens, we have already reset our bein ha-shemashot considerations, and don't worry if a side of the second safek conflicts with the first safek.

But what about a case of shogeg on 35b? Rabbi Yosei be-Rabbi Zevida clearly rules the case as a single din. Why doesn't Rashi judge each act of work as a separate din like he did for the zav? Answer: Rashi understands the case as he'lem ehad—there is no din until we're already past the second bein ha-shemashot!

So finally, this is how I would like to understand Rashi: The time of bein ha-shemashot might be ruled as entirely day, or as entirely night, or as such that any moment falls on the dividing line between day and night. Once a single din is closed, we reset the safek. Thus, if the din later reopens, as it does in the case of a zav's second re'iyyah, we consider the safek of the second bein ha-shemashot independently of the first safek.

I was considering ending this post with an analogy for this sugya using the various interpretations of quantum mechanics. The Ritva is interested in a non-collapsing wave function; Rabbeinu Tam in hidden variables; Rashi in local realism. Something like that. But it'd just be schtick. So I won't bother and let's just pretend I did and it was really creative and insightful.

1 comment:

ANM said...

A little quantum mechanics schtick never hurt anyone!