Friday, November 9, 2012

Leaving a pot right on the coals

The third perek of Shabbat starts by discussing a pot left on the stove as Shabbat begins (Shabbat 36b):

משנה. כירה שהסיקוה בקש ובגבבא - נותנים עליה תבשיל. בגפת ובעצים - לא יתן עד שיגרוף, או עד שיתן את האפר. בית שמאי אומרים, חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרים, חמין ותבשיל. בית שמאי אומרים, נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרים, אף מחזירין.

You may not “place” a pot on a stove fueled by peat/marc/pomace (Soncino/ArtScroll/Steinsaltz) or wood, unless you sweep away the coals (gerifah) or cover them with ash (ketimah). Rashi explains the reason as the general rabbinic prohibition against insulating, hatmanah, with something that adds heat. Rabbeinu Hananel and others disagree, and say that the shehiyyah in this mishnah is a unique decree distinct from hatmanah. To this latter opinion, hatmanah applies to a pot resting directly on top of the coals, whereas shehiyyah applies to a pot with legs so it stands above the coals.

The Gemara immediately asks whether the beginning of the mishnah, which requires gerifah and ketimah, is speaking about shehiyyah from before Shabbat; or if it is speaking about returning a pot to the stove on Shabbat, hazarah, and thus shehiyyah may be done even without gerifah and ketimah:

גמרא. איבעיא להו: האי לא יתן - לא יחזיר הוא, אבל לשהות - משהין אף על פי שאינו גרוף ואינו קטום, ומני - חנניה היא. דתניא, חנניה אומר: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי - מותר לשהותו על גבי כירה, אף על פי שאינו גרוף ואינו קטום; או דילמא: לשהות תנן, ואי גרוף וקטום - אין, אי לא - לא, וכל שכן להחזיר.

The Gemara proceeds to bring three proofs that the mishnah is speaking about shehiyyah, not hazarah. It deflects each one in turn. But to keep the hazarah reading as a possibility, the Gemara has to read the mishnah fairly awkwardly and assume the existence of a new Tannaic opinion. The Gemara moves on to other aspects of shehiyyah without explicitly resolving the question.

So the question comes to the ge'onim and rishonim: does shehiyyah require gerifah and ketimah or not? They come out divided.

The She'iltot, Rif, Rambam, Ramban, and others pasken that shehiyyah does indeed require gerifah and ketimah. The Rif gives three reasons for this reading of the shakla ve-tarya:

גמ' איבעיא להו האי לא יתן לא יחזיר הוא אבל לשהות משהין אע"ג שאינו גרוף ואינו קטום ומתני' חנניא היא או דלמא האי לא יתן לא ישהה הוא ואפילו לשהות אי גרוף וקטום אין ואי לא לא ופליגא דחנניא ושקלינן וטרינן

ומסקנא דלא יתן לא ישהה הוא ואפילו לשהות אי גרוף וקטום אין ואי לא לא וכ"ש להחזירה

ומסתברא לן דהכי הוא מסקנא דהא בתר דשקלינן וטרינן איבעיא להו מהו לסמוך לה תוכה וגבה הוא דאסור אבל לסמוך שפיר דמי או דלמא לא שנא ומדאמרינן תוכה וגבה הוא דאסיר שמעינן דאסור לשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה.

ועוד דהא עסקינן לבעיין מאי הוי עלה ת"ש כירה שהסיקוה בגפת ובעצים סומכין לה ואין משהין על גבה אלא א"כ גרופה וקטומה וגחלים שעממו או שנתנו עליהן נעורת של פשתן דקה הרי היא כקטומה אלמא דהכין היא הלכתא ור' אושעיא נמי הכי סבירא ליה ורבה בר בר חנה א"ר יוחנן נמי הכי סבירא ליה

ועוד הא אמרינן לקמן לענין תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא סבר רב יוסף למימר תוכו תוכו ממש על גביו על גביו ממש אבל לסמוך שפיר דמי ואותביה אביי כיפה שהסיקוה בקש ובגבבא הרי היא ככירים בגפת ובעצים הרי היא כתנור הרי היא כתנור דאסור הא ככירה שרי במאי עסקינן אילימא על גבה ובמאי אילימא בשאינה גרופה ואינה קטומה אלא כירה שאינה גרופה וקטומה על גבה מי שרי אלמא דהכין הלכתא דכירה כי אינה גרופה ואינה קטומה על גבה אסור

והא דאמר רב ששת א"ר יוחנן דמתניתין להחזיר תנן אבל לשהות משהין ואע"ג שאינו גרוף וקטום לית הלכתא כוותיה ואע"ג דסייעיה רבא ואמר תרוייהו תננהו ההוא סיועא לאו דוקא הוא ולא גמרינן מיניה דעל מסקנא דגמרא סמכינן ומדחזינן למסקנא דגמרא וסוגיא דשמעתא דאסור לשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה ממילא שמעינן דמימרא דרב ששת וסייעתא דרבא וכל מאן דדמיא להו דחויות אינון

הלכך כירה שאינה גרופה ואינה קטומה אסור לשהות עליה חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשיל שלא בישל כל צרכו

On the other side, Rav Hai Gaon, Rabbeinu Hananel, Rashi, Tosafot, the Rosh, and others pasken that shehiyyah does not require gerifah and ketimah. Their basis is a statement by Rav Sheshet in the name of Rabbi Yohanan, supported by Rava, on 37b:

אמר רב ששת אמר רבי יוחנן: כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו, עקר - לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן אפר. קסבר: מתניתין להחזיר תנן, אבל לשהות משהין אף על פי שאינו גרוף ואינו קטום. אמר רבא: תרווייהו תננהי, לשהות תנינא: אין נותנין את הפת בתוך התנור עם חשיכה, ולא חררה על גבי גחלים, אלא כדי שיקרמו פניה. הא קרמו פניה - שרי. להחזיר נמי תנינא: בית הלל אומרים: אף מחזירין. ועד כאן לא קשרו בית הלל אלא בגרופה וקטומה, אבל בשאינה גרופה וקטומה - לא. ורב ששת נמי - דיוקא דמתניתין קמשמע לן.

The Rif notes this statement by Rav Sheshet but says the halakhah doesn't follow him.

The Rosh also has a nice line defending common people who act leniently as “particular about the mitsvah of enjoying Shabbat”:

ובשביל שרבו דעות בהאי פיסקא וישראל אדוקין במצות עונג שבת ולא ישמעו להחמיר הנח להם כמנהג שנהגו על פי הפוסקים כחנניא


As you might guess, the Shulkhan Arukh in O"H 253:1 follows the Rif, Rambam, et al., but quotes the lenient opinion of Rashi, the Rosh, et al. as a yesh omerim. And the Rema says that our custom is to follow the latter opinion.

Twentieth-century posekim ruled that our modern stoves are like the kirot of the Talmud. That's why we cover the stove with a blech, to serve the purpose of ketimah. But bedi'avad or in a case of need, there's a wide range of authorities to rely upon for shehiyyah for partly cooked food without a blech.

Hat tip: Penei Shabbat by R’ Yosef Farkas, published by Yeshivat Birkat Mosheh. Quality book summarizing all the mekorot and shittot on hilkhot Shabbat, in order of the simanim of the Shulkhan Arukh.

No comments: