Thursday, November 1, 2012

Adjusting a timer on Shabbat

If you're looking for the laws of a timer on Shabbat, click right on through to the article by Rabbi Michael Broyde. This post discusses a related hava amina that caught my interest while learning today's daf.

The Mishnah on Shabbat 29b quotes a dispute about setting up a vessel to drip oil into your lamp:

לֹא יִקֹּב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶפֶת, אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אֲבָל אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כֶלִי אֶחָד.

The explanation of most commentators is that you may come to take the oil from the vessel, and thus violate the prohibition of extinguishing, mekhabbeh. Rashi here:

שתהא מנטפת — ויתקיים הנר, שתהא השמן מטפטף כל שעה לתוך הנר, וטעמא משום גזרה, שמא יסתפק הימנו, וכיון שהקצהו לנר - חייב משום מכבה, ואפילו אותה שפופרת של חרס דמאיסא ליה גזרינן.

The source indicating that taking oil away from a lamp is mekhabbeh is found on Beitsah 22a:

איתיביה רב יהודה לעולא: הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה!

Why is this mekhabbeh? The simple explanation is that you are speeding up the kibbuy of the lamp. The problem though is that this is not a direct act, but an act with a time delay. Extinguishing a fire indirectly, known as geram kibbuy, is a subject of dispute on Shabbat 120a. In the case there, you set up an earthenware jug of water near a fire, so that the fire breaks the jug and the water spills on the fire.

Tosafot therefore give a different explanation on Beitsah 22a:

והמסתפק ממנו חייב משום מכבה — אינו ר"ל מפני שממהר כבוי דלא הוי אלא גרם כבוי וגרם כבוי ביום טוב שרי אע"פ שממהר כבויה ובשבת נמי אינו חייב אלא היינו טעמא הואיל דבאותה שעה שהוא מסתפק ממנה מכבה קצת ומכסה אורו דלא יכול לאנהורי כולי האי כי איכא שמן מועט בנר ולכך נראה ככבוי ומכאן יש להתיר קנדיל"א של שעוה גדולה לחתוך למטה ממנה כיון דבשעה שחותך אותה אינו מכחיש מאור שלה כלל אע"ג שהוא גורם לגרום כבויה שרי ודוקא לחתוך אותה באור אבל בסכין אסור אליבא דכולי עלמא דאמר לקמן במתני' (דף לב.) חותכה באור בפי שתי נרות.

Tosafot say that the act of removing oil causes an immediate weakening of the flame. This is "mekhabbeh ketsat," and prohibited. They note a nafka minah: by their interpretation, there is no prohibition in shortening the bottom of a candle, which speeds up kibbuy but has no immediate effect on the flame. The Rema quotes this le-halakahah in O"H 514:3.

The problem is that this explanation doesn't explain why the dripping vessel in Shabbat 29b is prohibited, since tampering with the vessel won't affect the flame in the lamp.

Thus the Rosh comes to the defense of the beraita's peshat, in Beitsah 2:17:

עולא איקלע לבי רב הונא קם שמעיה זקפיה לשרגא. פירוש הגביה הנר להרחיק השמן מן הפתילה כדי שימהר לכבות. איתיביה רב יהודה לעולא הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר המסתפק ממנו חייב משום מכבה. כתבו התוס' הא דחשיב ליה מכבה היינו משום דכשממעט השמן ומרחיקו מפי הנר שהוא דולק מיד כהה אור הנר ואין דולק יפה כבתחילה והוה ליה מכבה. אין לפרש משם שממהר כביית הנר כשיכלה השמן דהיינו גרם כיבוי שנחלקו רבי יוסי וחכמים דתנן (שבת דף קכ א) עושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה. רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים שאין יכולין לקבל את האור והן מתבקעין ומכבין את הדליקה. וקיימא לן כרבנן דגרם כיבוי מותר ומיהו ההיא דשפופרת על פי הנר דאסור (שבת דף כט ב) דלמא אתי לאיסתפוקי מניה היינו על כרחך מפני שממהר כיבוי שאינו מכחיש מאור הנר כלל שהרי הנר לעולם מלא שמן כי מן השפופרת מטפטף תמיד לאור הנר אף אם יסתפק מעט משמן שבתוך השפופרת אינו מכחיש מאור הנר.

הלכך נראה לי טעמא דמסתפק מן הנר משום שממהר כיבויו. ואף רבנן דרבי יוסי מודו בהאי גרם כיבוי דחייב. דעד כאן לא פליגי התם אלא משום דאינו נוגע בדבר הדולק אלא עושה דבר חוצה לו הגורם את הכיבוי כשתגיע שמה הדליקה. אבל הכא השמן והפתילה שתיהן גורמים את הדליקה והממעט מאחד מהן וממהר את הכיבוי חייב והיינו טעמא דנותן שמן בנר משום דמאריך בהבערתו. דאילו לא נתן שמן בנר היה כבה כשיכלה השמן שבנר. ומה שהוא דולק מכאן ואילך הוי כאילו הוא הדליקו. וכן לענין כיבוי נמי ממהר הכיבוי על ידי שנסתפק מן הנר הוי כאילו כבה הוא. ואין ליטול פתילה דולקת מנר זה וליתן בנר אחר דמיד שסלקה מן הנר הוי ליה מכבה ומה הועיל אם חזר והדליק:

The Rosh asserts that the problem with taking oil is indeed speeding up kibbuy. Ahhh (*thumb dip*), what about geram kibbuy? The Rosh replies that geram kibbuy only applies to actions that are external to the fire and its fuel. Tampering with the fuel itself, even with no immediate effect in the flame, is like real kibbuy! Likewise, adding fuel is like real mav'ir, even with no immediate effect in the flame.

The modern analogue to a lamp filled with oil is an electric light on a timer. The posekim disagree as to whether adjusting the timer to switch the light off earlier than its current setting falls under the hetter of gerama. See the thorough discussion by Rabbi Michael Broyde.

But according to the Rosh, adjusting a timer to switch off sooner might not be a question of gerama at all. If we interpret a light bulb's relationship to the wall socket as equivalent to that between a lamp and its oil oil—admittedly a bit of a leap—then the Rosh would consider adjusting the timer as direct kibbuy, even if the conditions of gerama are met. Gerama simply isn't shayyakh when it comes tampering with a lamp's fuel!

This sevara doesn't appear in Rabbi Broyde's discussion. Maybe one of the posekim he cites raises it...

...And lo and behold, the Yabia Omer, in 3:18:1, writes that “our question depends on the dispute between Tosafot and the Rosh”!

ביצה (כב) תניא, הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה.

וכ׳ התוס׳, חייב משום מכבה, אינו ר״ל מפני שממהר כיבויו, דהא גרם כיבוי ביו״ט שרי וגם בשבת אינו חייב, אלא ה״ט משום שבאותה שעה שהוא מסתפק ממנו הוא מכבה קצת ומכהה אורו. ומכאן יש להשל שעוה לחתוך למטה ממנה, כיון שאינו מכחיש מאורה כלל. ואע״פ שגורם לכיבוי שרי. ע״ש. וכ״ה במרדכי. ובסמ״ק ה׳ שבת.

אבל הרא״ש כ׳, שאפי׳ אינו מכהה אורו אסור משום גרם כיבוי, דגרם כיבוי כה״ג אסור וכו׳. וה״ט דהנותן שמן בנר חייב משום שמאריך בהבערתו, שאילו לא נתן השמהשמן, ומה שדולק מכאן ואילך הוי כאילו הוא מדליקו. וה״נ לענין הכיבוי, שממהר הכיבוי ע״י שנסתפק ממנו וכאילו כיבה הוא. ע״כ. וכ״פ מרן בב״י ובש״ע /בא״ח/ (סי׳ תקיד) כד׳ הרא״ש להחמיר. וגם מהרש״ל ביש״ש ביצה (פ״ב סי׳ כח), שסובר שהעיקר כד׳ התוס׳, סיים, אכן לא מלאני לבי להקל, מאחר שלדברי הרא״ש חייב משום מכבה. ע״ש.

ולכאו׳ משמע מד׳ התוס׳ דאף הנותן שמן בנר שחייב משום מבעיר, ה״ט משום שבאותה שעה שנותן השמן, הנר מאיר יפה יותר, וכמדליק בידים חשיב. אבל מה שממשיך להדליק אחר זמן הו״ל גרם הבערה בעלמא ושרי אף בשבת במקום מצוה.

ולפ״ז י״ל דנ״ד תליא בפלוגתא דהתוס׳ והרא״ש, שלפ״ד התוס׳ הואיל והחשמל אינו מאיר יותר יפה, ע״י הזזת מחוגי השעון בכדי שימשיך בהדלקתו יותר, רק ממשיך בהדלקה ותו לא, הו״ל גרמא ושרי במקום מצוה. אבל לד׳ הרא״ש, שפוסק מרן כמותו, המשך הדלקת החשמל גופא יש בה איסור כאילו מדליקו בידים, ויש לאסור בנ״ד.

אולם אחר התבוננות יש לחלק, דשאני נתינת השמן שבנר שהיא חידוש פעולת ההדלקה, כי בלעדי זה הנר כבה אחרי ככלות כל השמן, ומש״ה אוסר הרא״ש. אבל כאן שהחשמל מצד עצמו היה ממשיך להדליק, ורק השעון הוא הגורם לכיבוי, והוא מרחיק את פעולת המונע המשך הדלקת החשמל, ע״י הזזת מחוגי השעון, י״ל דלכ״ע משרא שרי. [וכעין זה חילק הרמ״א ביו״ד (סי׳ שלט ס״א) בין מסיר המונע לעושה בידים. וע׳ בט״ז שם]. ודמי למ״ש החת״ס (חיו״ד סי׳ ריד) לענין מקוה, שמה שהאדם מסיר הברזא, אינו מקרי הויה ע״י אדם, שאינו רק מסיר המונע והמים נמשכים מאליהן. ע״ש. ובשו״ת מחזה אברהם (סי׳ מב) כ׳ ללמוד מזה לענין שבת. ע״ש. ודון מינה ואוקי באתרין. ועוד די״ל דנ״ד דמי לסוגר חלון הפתוח נגד הנר כדי שלא יבא רוח לכבותו. וכ״כ בשו״ת מים חיים (סי׳ צד) להתיר מה״ט.

In that last paragraph, however, Rav Ovadiah Yosef writes that upon further analysis, even the Rosh would permit adjusting a timer. Adjusting the time for when the electricity disconnects is not direct kibbuy, in the way removing the oil from a lamp is. Just the assumption that I identified as a leap! That's a nice feeling. And a humbling feeling, considering the sliver of effort it took Rav Yosef compared to myself.

So, le-maskana, the dominant view is that this Rosh about tampering with oil in a lamp isn't a concern when adjusting a timer to make it switch off sooner, though it's a fascinating hava amina. The relevance of gerama to such an adjustment is a mahloket ha-posekim.

2 comments:

ANM said...

So it's ok to adjust a timer?

Rafi Miller said...

It's a dispute, but we seem to follow the majority opinion that says you can adjust the timer to switch on or off later, but not earlier.