Daf Yomi is now dealing with medical treatments on Shabbat. The Mishnah on 109b gives a general principle:
משנה. אין אוכלין איזביון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים. אבל אוכל הוא את יועזר, ושותה אבוברואה. כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה, חוץ ממי דקלים וכוס עיקרין, מפני שהן לירוקה. אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו, וסך שמן עיקרין שלא לרפואה.
The relevant part in English:
One may eat any food for healing purposes, or drink any liquid, except for palm tree water and root drink, which are for jaundice. But one may drink palm tree water for thirst, or apply root oil for purposes other than healing.
In other words, foods that are normally eaten by healthy people are exempt from the rabbinic decree against medicine on Shabbat, even when they eat those foods specifically for medicinal benefits. Foods that are normally eaten only for medicinal benefit may also be eaten by healthy people, but only if they don't specifically want the medicinal benefit.
A practical case today would be vitamins, which healthy people eat, but only for the health benefits.
How does this law view vitamins? Are they medicine? If so, are they prohibited to healthy people?
How exactly the decree against medicine applies to healthy people is a dispute between the Beit Yosef and Magen Avraham.
First, thus paskens the Rambam, Hilkhot Shabbat 21:22:
אוכל אדם אוכלין ומשקין שדרך הבריאים לאכלן ולשתותן כגון הכסבר והכשות והאזוב אף על פי שהן מרפאין ואכלן כדי להתרפאות בהם מותר הואיל והם מאכל בריאים, שתה חלתית מקודם השבת והרי הוא שותה והולך מותר לשתותו בשבת [אפילו] במקומות [שלא] (שנהגו) [נהגו] הבריאים לשתות החלתית, ושותין זיתום המצרי בכל מקום.
And then the Tur, in Orah Hayyim 328:
כל אוכלין ומשקין שהן מאכל בריאין מותר לאוכלן ולשתותן לרפואה אעפ"י שהן קשין לקצת בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה עביד אפ"ה שרי כיון שדרך בריאין לאוכלן ולשתותן וכל שאינו מאכל ומשקה בריאין אסור לאוכלו ולשתותו לרפואה אבל אם אוכל ושות' אותו לרעבו ולצמאו ואין לו חולי שרי:
The Beit Yosef explains in 328:37 that the decree does not apply at all to healthy people. They can even eat traditionally medicinal foods specifically for their medicinal benefits:
ומשמע דכל שאינו חולה כלל מותר לו לאכול ולשתות אוכלין ומשקין שאינם מאכל בריאים דכיון שאינו חולה ליכא למיגזר מידי הילכך אפילו אינו לא רעב ולא צמא מותר לאכלן ולשתותן והא דנקט לרעבו ולצמאו לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט:
And so he paskens in the Shulhan Arukh, limiting the prohibition for healthy people to those with “general concern” about their strength:
כל אוכלים ומשקים שהם מאכל בריאים מותר לאכלן ולשתותן, אע"פ שהם קשים לקצת בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה עביד, אפילו הכי שרי; וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים, אסור לאכלו ולשתותו לרפואה. ודוקא מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אבל אם אין לו שום מיחוש, מותר.
But the Magen Avraham disagrees, and understands Rambam and the Tur in their literal, stricter sense:
מג מיחוש מותר - בטור כתוב ושותה אותו לרעבו לצמאו מותר משמע דאם עושה לרפואה אסור אף ע"פ שהוא בריא וכ"מ בסמ"ד דהא הרוחץ בים בריא הוא וכ"מ בירושלמי דף י"ד ע"ג גבי מי משרא ועוד דקאמר בגמ' אע"פ שיש לו חטטין בראשו כו' ע"ש וכ"מ ספכ"ב דשבת דאמרי' אסור לעמוד בקרקע של דיומיס', שמעמל' ומרפא וב"מ בברכות ד' ל"ח דפריך ורפואה בשבת מי שרי ולא משני דמיירי באדם בריא אלא ע"כ אפי' באדם בריא אסור וכ"כ ט"א ד"ז ע"ב וכ"כ הרמב"ם ומ"מ בהדיא פכ"א ע"ש דין ז' וכ"מ בתו' ד' י"ח בד"ה ומתרפאת עמ"ש סכ"א וכ"מ בגמ' דף ק"ח רבין הוי אזיל בתריה דר"י א"ל מהו למימשי מהנהו מיא כו' משמע דבריא הי' ועמ"ש סמ"ב וע"ש בתוס':
The Mishnah Berurah follows the Magen Avraham:
(קכ) אין לו שום מיחוש — דהיינו שאוכל ושותה לרעבונו ולצמאונו [מ"א בשם הטור] אבל אם הוא עושה לרפואה דהיינו כדי לחזק מזגו כתב המ"א דאפילו בבריא גמור אסור:
Rav Avigdor Nebenzahl, in be-Yitshak Yikkare, prohibits vitamins based on this:
לפ"ז נראה דויטאמינים אסורים בדליכא חשש מחלה.
Penei Shabbat by Rav Yosef Farkas cites three 20th-century posekim who address vitamins, from strict to lenient: Rav Shlomo Zalman Auerbach, Rav Moshe Feinstein, and Rav Eliezer Yehudah Waldenberg.
Rav Auerbach, cited in Shemirat Shabbat ke-Hilkhatah 34:20, note 86, bases his opinion on the Mishnah Berurah above, since the purpose of vitamins is לחזק מזגו. (Not surprisingly, Rav Nebenzahl shlit"a follows Rav Auerbach zt"l.) He does permit those vitamins that are only meant to substitute for the nutrition in foods, and not for extra strength. I don't fully understand the distinction though. The point of nutrition is the strength.
Rav Moshe Feinstein, in OH 3:54, rules that vitamins that "slightly strengthen," in other words usual nutrition, are allowed, whereas taking vitamins to avoid becoming weak depends on the mahloket between the Shulhan Arukh and Magen Avraham.
Here's the money quote toward the end of the responsum:
ואחר שנתבאר שראיות המג"א אינם כלום להב"י ודעימיה היה מן הראוי גם לפסוק למעשה כהב"י והרמ"א והב"ח אבל מ"מ כיון שהמג"א סובר כן ומשמע שגם הפמ"ג מסכים לו והביא כן מהלבוש יש לנו להחמיר, אבל מ"מ רק כששייך ענין רפואה שהוא בבריא החלש בטבעו וע"י הרפואות נעשה לגוף בריא וחזק יש לאסור ולא כשמתחזק מעט יותר ולא אף שמועילין שלא יחלה בנקל שבזה יש להתיר למעשה כדכתבתי. ולכן רוב הוויטאמינים שאינם מבריאים את האדם הבריא לשנותו שיהיה מחלש בטבעו לבריא וחזק אלא שמחזקין אותו מעט כמו שמתחזק מאכילת בשר יותר מאכילת ירקות וכדומה, מותר ליקח בשבת אף שעושין שלא יהיה עלול להתחלות בנקל. ואם יש וויטאמינים שמרפאין מאיזה מחלה ואינו חולה הנופל למשכב אלא הולך ומתחזק כבריא אסור, ולבריא החלש בטבעו ועושים אותו להיות גוף חזק ובריא ביותר תלוי במחלוקת הב"י והרמ"א והב"ח עם המג"א שיש להחמיר.
Rav Eliezer Yehudah Waldenberg rules in Tsits Eliezer 14:50 that vitamins are altogether fine, no matter why they are taken. He argues that even the Magen Avraham might view vitamins as food, not medicine.
Finally, an article by one of my teachers, Rav Dov Karoll, titled “Laws of Medical Treatment on Shabbat,” cites testimony that Rav Yosef Dov Soloveitchik also ruled that vitamins are permitted, because they as just another form of food (note 39).
Of course, as always, you should ask your rabbi for a pesak.
No comments:
Post a Comment