Are tehumin de-orayta?

The third through fifth chapters of Massekhet Eruvin discuss the laws of eruvei tehumin, "merging of boundaries." On Shabbat you may not leave your tehum, or boundary, defined by your location at the onset of Shabbat or by a designated eruv. You get your full domain, such as your city, plus two thousand amot beyond your domain.

Is the prohibition of leaving your tehum biblical or rabbinic?

The Mishnah in Sotah on 27b presents a mahloket tanna'im:

בו ביום דרש ר' עקיבא: +במדבר לה+ ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו', ומקרא אחר אמר: +במדבר לה+ מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה, ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה, הא כיצד? אלף אמה מגרש, ואלפים אמה תחום השבת; ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: אלף אמה מגרש, ואלפים אמה שדות וכרמים.

Rabbi Akiva gives Numbers 35:5 as a biblical source for a tehum Shabbat of two thousand amot. It happens to be a pasuk dear to ba'alei keri'ah for its karnei parah. Thanks to this mishnah, the concept of biblical tehumin is referred to throughout the Bavli as tehumin aliba de-Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer son of Rabbi Yosei ha-Galili reads the verse differently, and the Gemara on 30b explains the dispute as based on whether tehumin are de-orayta or de-rabbanan.

There other tanna'im quoted in the Bavli who say that tehumin are de-orayta, such as Rabbi Hiyya on Eruvin 17b and Rabbi Meir on Eruvin 35b.

How widespread is this view in the Gemara? We have a mahloket rishonim.

The Rif, Eruvin 5a, apparently following some ge'onim, suggests that everyone agrees to tehumin being fundamentally de-orayta:

ומלערב: אמרי דבי רבי ינאי לא שנו אלא עירובי חצרות אבל עירובי תחומין חייבין דתאני ר' חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה קשיא ליה לרבי יונתן וכי לוקין על לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אמר רב אשי מי כתיב אל יוציא איש אל יצא איש כתיב כלומר יציאה ברגלים בלבד היא ואין בה משום מיתת בית דין אלא באזהרה בלבד היא ולפיכך לוקין עליה

וקשיא לן היכי אמרינן הכא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה ואנן קיימא לן דליתא לדרבי עקיבא דאמר תחומין מדאורייתא

ואשכחינא בגמ' דבני מערבא דגרסינן הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין לך דבר תורה ר' מנא בעא ניחא אלפים אמה אינו מחוור ד' אלפים אמה מחוור הוא ר"ש בר ביסנא בשם רבי אחא אמר אין לך מחוור מכולם אלא תחום י"ב מיל כמחנה ישראל

נמצאו עכשיו תחומי שבת מהן דרבנן ומהן דאורייתא מאלפים אמה ולמעלה עד י"ב מיל לוקה עליהן מדרבנן ולר"ע לוקה עליהן מדאורייתא דכתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה וגו' וכתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים וגו' אי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה אלא אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום שבת ורבנן סברי אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים מי"ב מיל ולמעלה לוקה עליהם מדאורייתא לדברי הכל דכתיב אל יצא איש ממקומו והיינו י"ב מיל כנגד מחנה ישראל אבל מאלפים אמה ולמטה מותר לדברי הכל

ועדיין הקושיא במקומה עומדת שאין לנו עירובי תחומין אלא עד סוף אלפים אמה בלבד ואם הניח עירובו חוץ לאלפים אמה אין עירובו עירוב ואסור לו לצאת חוץ לאלפים אמה אפי' אמה אחת ואם איסור זה מדרבנן הוא לא ילקה עליהם דבר תורה אלא לדברי ר"ע והאי תירוצא לא סליק אליבא דגמרא דילן וקושיא בדוכתיה עד השתא כדקאי קאי:

The Rif quotes the Yerushalmi, Eruvin 3:4, which has an opinion that tehum Shabbat is de-rabbanan at two thousand amah (0.6 miles per Rav Avraham Hayyim Na'eh) and de-orayta at twelve mil (7.2 miles). He says this is the default opinion in the Bavli, that there is a tehum de-orayta from at least 12 mil, and the mahloket is whether two thousand amah is also de-orayta. But the Rif remains unhappy with the original question that motivated this interpretation.

Now for a trivia question: where in Shas does the Milhamot Hashem side strongly with the Ba'al ha-Ma'or in attacking the Rif?

If you said "here," you're right! I wonder how rare this is. The Milhamot goes on at length attacking the Rif with the intensity he usually directs at the Ba'al ha-Ma'or. And he brings the fight again with over 3,000 words in Hiddushei ha-Ramban, showing with proof after proof that for the Bavli, the "tehumin de-rabbanan" position has no de-orayta aspect at all, and no concept of twelve mil. Some of those proofs seem pretty explicit to me.

The other rishonim take sides. The Rambam and Ra'avad both side with the Rif, while the Rosh, Mordekhai, Rashba, Ritva, and Tur follow the Ramban. Basically, all the rishonim after the Ramban follow the Ramban. So that was a pretty successful campaign by the Ramban.

There are a couple intersting aspects to the idea of tehumin aliba de-Rabbi Akiva. First, as the Ramban notes in his Hiddushim, eruv must be effective here mide-orayta, whereas all other eruvin are de-rabbanan. Second, tehumin is an issur de-orayta of Shabbat outside the framework of the thirty-nine melakhot. The Gemara notes this on Shabbat 153b, when it needs such an example—you would get malkot, not mitat beit din. The Yalkut Bi'urim there notes a responsum by the Hatam Sofer (shut OH 149) that suggests, based on this, that tehum Shabbat does not fall under the hetter of okhel nefesh on Yom Tov.