Wednesday, May 8, 2013

Zedekiah’s Cave

Today was one of those Daf Yomi coincidence days.

Last night I made plans to go to Zedekiah's Cave today, near Damascus Gate in Jerusalem. It's pretty cool. Literally cool, actually – it's a nice temperature down there out of the sun. The inside of the cave has an area of about two football fields ("football" still means "American football" to this oleh hadash) and averages the height of a four-story building. Who knew that such a huge, quiet space exists down there under the Arab markets?

So that's one thing I did today on Jerusalem Day. And guess what? By total coincidence, the cave is also mentioned on today's daf, Eruvin 61b!

The Mishnah on 61a quotes an exchange between the Sages and Rabbi Akiva about what happens if you put your eruv tehumin in a cave. Does the whole cave count as your dalet amot? It comes down to whether the cave is inhabited:

משנה. אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. רבי עקיבא אומר: אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה. - אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה, שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה? - אמרו לו: אימתי - בזמן שאין בה דיורין, אבל יש בה דיורין - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. נמצא קל תוכה מעל גבה. ולמודד שאמרו נותנין אלפים אמה - שאפילו סוף מדתו כלה במערה.

The Gemara then presents a dispute about what the Sages would say for an eruv tehumin in an abandoned city, between Shemuel and Rabbi Elazar:

גמרא. אמר רב יהודה אמר שמואל: שבת בעיר חריבה - לרבנן מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. הניח את עירובו בעיר חריבה - אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי אלעזר אומר: אחד שבת ואחד הניח - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.

The Gemara soon quotes a barayta about Zedekiah's Cave to refute the position of Rabbi Elazar:

תא שמע: שבת בעיר, אפילו היא גדולה כאנטיוכיא, במערה, אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.

קתני עיר דומיא דמערה, מה מערה חריבה, אף עיר חריבה, ושבת - אין, אבל הניח - לא. מני? אילימא רבי עקיבא - מאי איריא חריבה? אפילו ישיבה נמי! אלא לאו - רבנן. וטעמא; דשבת - אין, אבל הניח - לא! -

לא תימא עיר דומיא דמערה, אלא אימא: מערה דומיא דעיר. מה עיר ישיבה - אף מערה ישיבה. ורבי עקיבא היא, דאמר: אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה, ובשבת מודי. - והא כמערת צדקיהו קתני! - כמערת צדקיהו, ולא כמערת צדקיהו. כמערת צדקיהו - גדולה, ולא כמערת צדקיהו - דאילו התם חריבה, והכא ישיבה.

At first, the Gemara assumes that the barayta is talking about an abandoned city, uninhabited like a cave, and represents the Sages' position. But by specifying shevitah with no eruv, it seems to contradict Rabbi Elazar.

To save Rabbi Elazer, the Gemara concludes that the barayta in fact represents Rabbi Akiva's position, and in fact teaches that a big, inhabited cave itself counts for dalet amot through shevitah, even for Rabbi Akiva. Nothing here about abandoned cities, and no challenge to Rabbi Elazar.

The Gemara objects to this, saying that Zedekiah's cave is indeed not inhabited, as the first interpretation assumed. I can confirm that this is still true today. The cave has no inhabitants, as long as you don't count the guard-booth-slash-ticket-office at its entrance.

The Gemara responds that the barayta's comparison of a cave to Zedekiah's Cave only regards its huge size, not its lack of inhabitants. I can also confirm that Zedekiah's cave is impressively large.

The Mesivta points out that the Rashba quotes the Ra'avad as paskening against Rabbi Elazar regarding uninhabited cities—even though we normally go le-kula in the world of eruvin—in part because his defense here is a stretch:

ולענין פסק הלכה יש מי שפסק כר' אלעזר משום דהלכה כדברי המיקל בעירוב ובין בשובת בין במניח בין בישובה בין בחרבה ואפילו במערה בזמן שראויה לדירה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה, אבל הראב"ד ז"ל פסק הלכה כשמואל חדא דרביה דר' אלעזר הוא, ועוד דמתניתין מכרעא ודאי כותיה ור' אלעזר דשני ליה שינויא דחיקא הוא ודחייה בעלמא הוא ולא סמכינן עלה, ונראין דבריו:

There are a few midrashim that describe Zedekiah's Cave. Bamidbar Rabbah (2:9) says it's 18 mil deep, or about 10 miles.

והשובת במדינה אפילו היא גדולה כאנטוכיא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה והשובת במערה אפילו היא כמערת צדקיהו שהיתה י"ח מיל מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח שירצה

Yalkut Shimoni (Bamidbar 247:684) has a version of the above with 12 mil, or about 7 miles.

Rashi on Jeremiah 39:4 quotes a midrash that the cave was Zedekiah's escape route to the plains of Jericho. This Rashi appears in the Ministry of Tourism pamphlets that the guard hands out at the cave:

דרך גן המלך - מער' היתה לו מביתו עד ערבות ירחו ויצא לילך דרך המערה מה עשה הקב"ה לקיים ופרשתי את רשתי עליו (יחזקאל יב) זימן צבי לפני הכשדים מהלך על גג המערה חוץ לעיר ורצו אחריו לתפשו והוא רץ עד פתח המערה וראו את צדקיהו יוצא מן המערה:

There's a cute little polemic about the name in the pamphlet, which was translated to English by a non-native speaker:

Zedekiah's Cave is, therefore, the cave's popular name and no amount of persuasion by scholars regarding the truth behind the legends has dissuaded people from using that name. Thus, many other folk tales concerning the cave abound. For example, water seeping through the cave's rock ceiling and draining into a small pool at its southern extremity has earned the sobriquet: Zedekiah's Tears, because of the tears shed by that monarch upon seeing his children executed.

...Now, back to today's coincidence. What are the odds that I would end up in Zedekiah's Cave on the same day that Daf Yomi discusses it? The odds are about equal to one over the number of dappim in Shas.

A more precise approximation would be (dappim) ^ −1 × (days × dappim) ^ −(days − 1), where days is the approximate number of days on which this coincidence could have happened. But that expression equals dappim ^ −1 if days = 1 and converges quickly to (dappim × exp(dappim ^ −1)) ^ −1 from above as days grows. And exp(dappim ^ −1) itself approaches 1 for dappim >> 1. We're left with approximately 1 / dappim no matter the number of days.

So with 2711 dappim in the Daf Yomi cycle, the odds of any particular coincidence are about 1 in 2711, or 0.037 percent.

No comments: