Work before Havdalah

The Gemara on Shabbat 150b establishes that one may not do work on Saturday night before Havdalah.

אבל מחשיכין. [מת׳: אבל מחשיך הוא לשמור, ומביא פירות בידו.]

ואף על גב דלא אבדיל? [פ׳ רש״י: אסיפא דמתניתין מתמה, דקתני ומביא פירות בידו לקוצצן מן המחובר בלא הבדלה.] והאמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב: אסור לו לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל! וכי תימא - דאבדיל בתפלה, והאמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס. וכי תימא - דאבדיל על הכוס, כוס בשדה מי איכא? תרגמא רבי נתן בר אמי קמיה דרבא: בין הגיתות שנו.

אמר ליה רבי אבא לרב אשי: במערבא אמרינן הכי: המבדיל בין קודש לחול, ועבדינן צורכין. אמר רב אשי: כי הוינא בי רב כהנא הוה אמר המבדיל בין קודש לחול ומסלתינן סילתי.

But there is more than one Havdalah: Havdalah in Shemonah Esrei and and Havdalah over wine. Which one are we talking about?

Rabbi Natan bar Ami, from 4th-century Mehoza, says that no work is allowed until you say Havdalah over a cup of wine. He therefore he establishes that wine was available in the Saturday night situation described in the Mishnah. But Rabbi Abba, from 5th-century Israel, says that the custom there was to simply verbalize ha-mavdil bein kodesh le-hol and then begin doing work.

Lemonade on Shabbat

Shabbat 143b through 145a addresses sehitah, the prohibition against squeezing on Shabbat. This came up on this blog once before.

The posekim debate how this prohibition relates to making lemonade. At first glance, you might think that making lemonade is a straightforward example of squeezing. But God forbid that lemonade should be asur on Shabbat!

First, here are the basics that most rishonim learn from the give-and-take on these pages of Gemara. (It happens to be a relatively challenging give-and-take to follow, which is kind of unfair to Daf Yomi learners on Purim weekend.) There are three type of fruit: grapes and olives, which may not be squeezed mide-orayta; "tutim ve-rimonim," fruits which are commonly squeezed for juice, and may not be squeezed mide-rabbanan; and other fruits, which may be squeezed lekha-tehillah. That's most rishonim, including the Rif, Rambam, Semag and Rosh. and most Rashi, Tosafot, and the Semak are mahmir with that last one, and only allow squeezing a fruit if you do so to sweeten the fruit.

Filtering on Shabbat

The Mishnah on Shabbat 139b discusses filtering water or wine on Shabbat, which is potentially a problem of borer:

משנה. נותנין מים על גב השמרים בשביל שיצולו. ומסננין את היין בסודרין, ובכפיפה מצרית.

Filtering is permitted, but in specific cases. The Gemara clarifies the details:

גמרא. אמר זעירי: נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש. אבל עכורין - לא. מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: טורד אדם חבית של יין, יינה ושמריה, ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש! - תרגמה זעירי: בין הגיתות שנו.

Ze'iri explains that only clear water and wine may be filtered, not cloudy water or wine. When challenged with a source that seems to allow cloudy wine, he explains that it refers to wine at the winepress.

Nisht Shabbos geredt...

Today, Daf Yomi discusses appropriate conversation on Shabbat. The Gemara on 113a–b interprets the following verses from the end of Isaiah 58:

(יג) אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר:
(יד) אָז תִּתְעַנַּג עַל ה׳ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל <במותי> בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה׳ דִּבֵּר:

(13) If you restrain your foot on the Shabbat, and from doing business on My holy day; and you call the Shabbat a delight, and God's holy day honored; and you honor it from doing your own ways, seeking business, and speaking about things; (14) then you will feel delight in God, and I will have you ride upon the high places of the world, and I will feed you the portion of Jacob your father; for the mouth of God has spoken.

The Gemara learns something from each phrase in the second half of verse 13, including that “your speech on Shabbat should not be like your speech during the week.”

The sefek sefek sefeika in your shoelaces

The Gemara on 113a understands that there is a mahloket tanna'im about tying a bow on Shabbat. The Sages permit it and Rabbi Yehudah prohibits it:

משנה. קושרין דלי בפסקיא, אבל לא בחבל, רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה: כל קשר שאינו של קיימא - אין חייבין עליו.

גמרא. חבל דמאי? אי לימא חבל דעלמא - רבי יהודה מתיר? קשר של קיימא הוא! - אלא חבל דגרדי. למימרא, דרבנן סברי: גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא, ורבי יהודה סבר: לא גזרינן? ורמינהו: חבל דלי שנפסק - לא יהא קושרו אלא עונבו, ורבי יהודה אומר: כורך עליו פונדא או פסקיא, ובלבד שלא יענבנו. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן! - דרבנן אדרבנן לא קשיא: חבל בחבל - מיחלף, עניבה בקשירה - לא מיחלפא. דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא; התם - לא משום דמיחלפא עניבה בקשירה, אלא: עניבה גופה קשירה היא.

The obvious practical implication, as promised: can you tie your shoes on Shabbat?

Tying knots on Shabbat

Daf Yomi now begins the fifteenth perek of Shabbat, which starts by dealing with knots. Tying and untying knots are two of the thirty-nine melakhot.

Two mishnayot on 111b discuss the knots that are prohibited by the Torah and by the rabbis:

משנה. ואלו קשרים שחייבין עליהן: קשר הגמלין, וקשר הספנין. וכשם שהוא חייב על קישורן - כך הוא חייב על היתרן. רבי מאיר אומר: כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו.

משנה. יש לך קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתח חלוקה, וחוטי סבכה, ושל פסקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן, וקדירה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר: קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא.

Making an Israeli salad on Shabbat

The Gemara on 74b discusses the melakhah of tohen, grinding:

והטוחן. אמר רב פפא: האי מאן דפרים סילקא - חייב משום טוחן. אמר רב מנשה: האי מאן דסלית סילתי - חייב משום טוחן. אמר רב אשי: אי קפיד אמשחתא - חייב משום מחתך.

Here’s how Soncino translates that to English:

GRINDING. R. Papa said: He who cuts up beets very fine is liable on account of grinding. R. Manasseh said: He who cuts chips [for fuel] is liable on account of grinding. Said R. Ashi: If he is particular about their size, he is liable on account of cutting.

Why did Rav Papa specify beets? There are three major interpretations in the rishonim.

Wool vs. cotton for your tallit katan

The Torah has several laws about beged, cloth. The most specific is about tsara'at, which affects cloth of wool or linen:

וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים: (ויקרא יג, מז)

The Talmud on Shabbat 26b presents a binyan av from that verse to teach that all mentions of beged in the Torah refer specifically to wool and linen. This applies to three other verses about tum'ah on a beged, and another verse saying that tsitsit goes on a beged. They all mean a wool or linen beged.

Everyone agrees to this binyan av. But the halakhot in these verses can still affect other materials, like cotton, when ribbuyim come into play. The question of which materials of which sizes are mekabbel which types of tum'ah is a huge debate on 26a–27b. Here are some charts (PDF). There's an even better chart in the footnotes of Mesivta.

The most practical example for nowadays is that of tsitsit. Is cotton acceptible for the beged of a tallit kattan? Or should you insist on wool?

The extra Hanukkah candle

Hanukkah time! Now that it gets dark around 5pm, it feels like the holiday is just around the corner, even though it's over six weeks away. But if you learn Daf Yomi, it's already here! It starts on Shabbat 21!

This post is based on shi'urim that Rav Reuven Taragin gave at Camp Moshava IO during the summer of 2010.

Rava on 21b says that you need "another lamp" in addition to the Hanukkah nerot:

אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה.

The continuation (by Rava himself?) discusses exceptions:

ואי איכא מדורה - לא צריך, ואי אדם חשוב הוא, אף על גב דאיכא מדורה - צריך נר אחרת.

What is the purpose of this ner aheret?

Fixing a place for prayer

The Gemara from Berakhot 6a to 8a has a number of statements about the importance of a synagogue. Some samples from 6a–b, with Soncino translations:

תניא אבא בנימין אומר אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם תהא תפלה 

It has been taught: Abba Benjamin says: A man's prayer is heard [by God] only in the Synagogue. For it is said: To hearken unto the song and to the prayer. The prayer is to be recited where there is song.

אמר רבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת שנאמר (תהילים פב) אלהים נצב בעדת אל

Rabin b. R. Adda says in the name of R. Isaac: How do you know that the Holy One, blessed be He, is to be found in the Synagogue? For it is said: God standeth in the congregation of God.

Ge’ullah and tefillah

The first half of Masekhet Berakhot covers two main topics, the Shema with its blessings and the Amidah. One subject arises multiple times as a glue that joins the two topics together (five times, to be exact, according to the Bar Ilan Responsa Project: on 4b, 9b, 10b, 26a, and 30a). This is the requirement to be somekh ge’ullah li-tfillah—that we connect the redemption at the end of the Shema’s blessings, “ge’ullah,” to the start of the Amidah, “tefillah.” The Halakhah gives this requirement high priority.

What is the reason for semikhat ge’ullah li-tfillah? And why is it so important?