Showing posts with label Tur. Show all posts
Showing posts with label Tur. Show all posts

Tuesday, January 29, 2013

The three Shabbat meals

Shabbat 117b describes the obligation to eat three meals on Shabbat, based on Exodus 16:25, which we just read in shul a couple days ago:

תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש, רבי חידקא, אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, +שמות טז+ ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. רבי חידקא סבר: הני תלתא היום - לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא.

It goes on for the next few pages to describe the importance of these meals, and of enjoying Shabbat in general.

Some highlights:

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג.

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר +ישעיהו נח+ אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו +בראשית יג+ קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו +בראשית כו+ כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו +בראשית כח+ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

רב נחמן בר יצחק אמר: ניצול משעבוד גליות, כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם +דברים לג+ ואתה על במותימו תדרך.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר +תהלים לז+ והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר וקראת לשבת ענג, הוי אומר: זה ענג שבת.

אמר רבי יוסי: יהא חלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת.

אמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת.

What is the nature of this obligation? What are its requirements?

Wednesday, January 23, 2013

The sefek sefek sefeika in your shoelaces

The Gemara on 113a understands that there is a mahloket tanna'im about tying a bow on Shabbat. The Sages permit it and Rabbi Yehudah prohibits it:

משנה. קושרין דלי בפסקיא, אבל לא בחבל, רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה: כל קשר שאינו של קיימא - אין חייבין עליו.

גמרא. חבל דמאי? אי לימא חבל דעלמא - רבי יהודה מתיר? קשר של קיימא הוא! - אלא חבל דגרדי. למימרא, דרבנן סברי: גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא, ורבי יהודה סבר: לא גזרינן? ורמינהו: חבל דלי שנפסק - לא יהא קושרו אלא עונבו, ורבי יהודה אומר: כורך עליו פונדא או פסקיא, ובלבד שלא יענבנו. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן! - דרבנן אדרבנן לא קשיא: חבל בחבל - מיחלף, עניבה בקשירה - לא מיחלפא. דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא; התם - לא משום דמיחלפא עניבה בקשירה, אלא: עניבה גופה קשירה היא.

The obvious practical implication, as promised: can you tie your shoes on Shabbat?

Thursday, November 15, 2012

Making a keli unusable on Shabbat

The mishnah on Shabbat 42b states:

אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן, ואם נתנוה מבעוד יום - מותר. ואין ניאותין ממנו, לפי שאינו מן המוכן.

One may not place a keli under a lamp, on Shabbat, in order to catch the oil that may drip.

Rav Hisda says the principle also applies to a placing a keli under a hen to catch a newly hatched egg:

אמר רב חסדא: אף על פי שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה - אבל כופה עליה כלי שלא תשבר.

Rav Yosef explains Rav Hisda on 43a:

רב יוסף אמר: היינו טעמא דרב חסדא - משום דקא מבטל כלי מהיכנו.

By causing a new egg, which is muktsah, to rest on the keli, you are mevattel keli me-heikhano, “nullifying the readiness of the keli.”

Abaye raises a number of cases against Rav Yosef that also involve bittul keli me-heikhano at first glance, including supporting a broken beam in the ceiling with a bench, placing a keli under a leaking roof, and using an overturned basket as a step for baby chicks to enter and exit their coop.

What is this prohibition of bittul keli me-heikhano?

Friday, October 12, 2012

The Tur hungers for justice

Fitting that Daf Yomi gets to this agadta the same day we read Parashat Bereshit. From Shabbat 10a:

רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש לבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח) ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית כתיב הכא ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכתיב התם (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד