Work before Havdalah

The Gemara on Shabbat 150b establishes that one may not do work on Saturday night before Havdalah.

אבל מחשיכין. [מת׳: אבל מחשיך הוא לשמור, ומביא פירות בידו.]

ואף על גב דלא אבדיל? [פ׳ רש״י: אסיפא דמתניתין מתמה, דקתני ומביא פירות בידו לקוצצן מן המחובר בלא הבדלה.] והאמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב: אסור לו לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל! וכי תימא - דאבדיל בתפלה, והאמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס. וכי תימא - דאבדיל על הכוס, כוס בשדה מי איכא? תרגמא רבי נתן בר אמי קמיה דרבא: בין הגיתות שנו.

אמר ליה רבי אבא לרב אשי: במערבא אמרינן הכי: המבדיל בין קודש לחול, ועבדינן צורכין. אמר רב אשי: כי הוינא בי רב כהנא הוה אמר המבדיל בין קודש לחול ומסלתינן סילתי.

But there is more than one Havdalah: Havdalah in Shemonah Esrei and and Havdalah over wine. Which one are we talking about?

Rabbi Natan bar Ami, from 4th-century Mehoza, says that no work is allowed until you say Havdalah over a cup of wine. He therefore he establishes that wine was available in the Saturday night situation described in the Mishnah. But Rabbi Abba, from 5th-century Israel, says that the custom there was to simply verbalize ha-mavdil bein kodesh le-hol and then begin doing work.

The three Shabbat meals

Shabbat 117b describes the obligation to eat three meals on Shabbat, based on Exodus 16:25, which we just read in shul a couple days ago:

תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש, רבי חידקא, אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, +שמות טז+ ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. רבי חידקא סבר: הני תלתא היום - לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא.

It goes on for the next few pages to describe the importance of these meals, and of enjoying Shabbat in general.

Some highlights:

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג.

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר +ישעיהו נח+ אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו +בראשית יג+ קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו +בראשית כו+ כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו +בראשית כח+ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

רב נחמן בר יצחק אמר: ניצול משעבוד גליות, כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם +דברים לג+ ואתה על במותימו תדרך.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר +תהלים לז+ והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר וקראת לשבת ענג, הוי אומר: זה ענג שבת.

אמר רבי יוסי: יהא חלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת.

אמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת.

What is the nature of this obligation? What are its requirements?

The sefek sefek sefeika in your shoelaces

The Gemara on 113a understands that there is a mahloket tanna'im about tying a bow on Shabbat. The Sages permit it and Rabbi Yehudah prohibits it:

משנה. קושרין דלי בפסקיא, אבל לא בחבל, רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה: כל קשר שאינו של קיימא - אין חייבין עליו.

גמרא. חבל דמאי? אי לימא חבל דעלמא - רבי יהודה מתיר? קשר של קיימא הוא! - אלא חבל דגרדי. למימרא, דרבנן סברי: גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא, ורבי יהודה סבר: לא גזרינן? ורמינהו: חבל דלי שנפסק - לא יהא קושרו אלא עונבו, ורבי יהודה אומר: כורך עליו פונדא או פסקיא, ובלבד שלא יענבנו. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן! - דרבנן אדרבנן לא קשיא: חבל בחבל - מיחלף, עניבה בקשירה - לא מיחלפא. דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא; התם - לא משום דמיחלפא עניבה בקשירה, אלא: עניבה גופה קשירה היא.

The obvious practical implication, as promised: can you tie your shoes on Shabbat?

Vitamins on Shabbat

Sorry for the long break in posting. Things got hot for a while at my other blog.

Daf Yomi is now dealing with medical treatments on Shabbat. The Mishnah on 109b gives a general principle:

משנה. אין אוכלין איזביון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים. אבל אוכל הוא את יועזר, ושותה אבוברואה. כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה, חוץ ממי דקלים וכוס עיקרין, מפני שהן לירוקה. אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו, וסך שמן עיקרין שלא לרפואה.

The relevant part in English:

One may eat any food for healing purposes, or drink any liquid, except for palm tree water and root drink, which are for jaundice. But one may drink palm tree water for thirst, or apply root oil for purposes other than healing.

In other words, foods that are normally eaten by healthy people are exempt from the rabbinic decree against medicine on Shabbat, even when they eat those foods specifically for medicinal benefits. Foods that are normally eaten only for medicinal benefit may also be eaten by healthy people, but only if they don't specifically want the medicinal benefit.

A practical case today would be vitamins, which healthy people eat, but only for the health benefits.

How does this law view vitamins? Are they medicine? If so, are they prohibited to healthy people?